כיצד להכין את המורה של ילדך לעלייה לכיתה א’

ממש עוד רגע נפתחת השנה והיקרה לכם מכל עולה לכיתה א’.
השן הראשונה נפלה, נפרדתן מהגן והגננת, בחרתן את התיק ואולי אפילו כבר רכשתן ציוד.
החולצות החדשות עם סמל בית הספר מקופלות בארון וההתרגשות כבר לגמרי מורגשת באוויר.

התחנה הבאה, במסע הזה של המוכנות לכיתה א’, היא הפגישה עם המחנכת של הכיתה.

אני יודעת שהדבר שאת הכי רוצה זה שלילדה שלך יהיה מעבר חלק ושהמורה תראה אותה ותהיה שם בשבילה.
אז את תספרי לה על הקשיים שהיו בגן ועל זה שבטח יהיה לה גם קשה בכיתה כי הפרידות תמיד מאתגרות
והחברות שאיתן היא מרבה לריב אז לא כדאי שישבו יחד, שהיא עדיין לא מצליחה לכתוב את האותיות
ולא מוכנה לעבוד בחוברות שקנית לה.

ואת מבקשת שתשב קרוב קרוב אלייך המורה, כי את מפחדת שהיא תלך לאיבוד מאחורה והיא לא תדע לבקש עזרה..
וכך השיחה מתגלגלת והמורה מבטיחה ואפילו רושמת שהיא תשים עין, תושיב קרוב ותעזור.
קרוב לוודאי שאת תצאי בתחושה טובה שאת סומכת על המורה שהיא תהיה שם עבורה.

כמחנכת פגשתי עשרות אמהות וגם אני כאמא שמעלה השנה את בני הצעיר לכיתה א’,
מכירה היטב את החששות והדאגות שמבקשות למצוא מענה בעיניים ובלב של המורה.
כי אם היא תדע כמה קשה לי וגם לה, אז היא תהיה תתגייס ותהיה שם עבורה.

אני רוצה להציע לך הזדמנות להרכיב משקפיים אחרים במפגש הזה.

למפגש הראשוני ישנה חשיבות רבה מכמה סיבות. מחקרים רבים מדברים על חשיבות הרושם הראשוני כגורם
מכריע בתפיסה ובדעה שלנו על האדם. אך, בנוסף לרושם הראשוני שנוצר בין הילדה למורה וקצת גם בניכם
למורה יש עוד גורם שחשוב לקחת בחשבון והוא ההשפעה של השיחה על הילדה שלכם.

דמייני לרגע אותך, ילדה נרגשת, נכנסת לכיתה שעוד רגע, כך סיפרו לך תהפוך לכיתה א’ שלך.
בפינה של הכיתה יש שולחן עם מפה ולידו יושבת אישה מחייכת, את יודעת שזו המורה שלך ושזו
פגישה חשובה. מתחילה השיחה וכולם מדברים-  עלייך.

ואת יושבת באמצע מעט נבוכה, חוששת, את לא מכירה את האישה שמולך והאמת שגם אין לך
ניסיון בשיחות שכאלה. אז מה אומרים ואיך מתנהגים?

מזל שאת לא לבד, לצידך ההורים שלך. איך את מדמיינת אותם מתנהגים?
מה הם אומרים עלייך? ואיך זה גורם לך להרגיש?

מזמינה אותך שוב לחשוב על הילדה, הפעם שלך.
איך היא תרגיש כשאת תספרי למורה על כל הקשיים, האתגרים, הכישלונות…

האם היא תצא גם כן בהרגשה שהיא סומכת, עלייך על המורה ועל עצמה?

התפקיד ההורי שלנו במפגש עם המחנכת הוא לעזור לילדים שלנו ליצור את
הרושם הראשוני וכן גם לגייס את המורה לראות את הילדה שלנו, אך לא מתוך
הקשיים אלא מתוך מקום שמעצים אותה. ועם הידיעה שהיא יכולה לסמוך עלינו,
על המורה ובעיקר על עצמה!

איך עושים זאת? הנה חמש הדברות שלי…

1. לא לדבר מעל הראש של הילדה וגם לא להדירה מהשיחה (כמו להגיד לה לחכות בחוץ).
   מה כן- לדבר בגובה העיניים ולאפשר לה להיות חלק מהשיחה.
   זה מתחיל מהכנה בבית על מועד הפגישה, להסביר מה מטרת השיחה, על מה תהיה השיחה,
   על מה תדברו ועל מה היא לא רוצה שתדברו מה היא רוצה להגיד בעצמה ולהעביר מסר שאת שם לעזור לה.
   ובזמן השיחה, לשאול תחילה את דעתה ולעזור אם צריכה ורוצה.
2. לא לדבר על החולשות – כן לדבר על הכוחות שבה.
   במקום לשתף בכל מה שהיא עדיין לא עושה/יודעת, דברי על מה היא כן.
   על התכונות הטובות שבה על הדברים שהיא אוהבת לעשות ומגלה בהם עניין.
   מידע שכזה יכול אף לעזור למורה להכין משהו קטן לקראתה כמו למשל דף צביעה שהילדה אוהבת
   או אפילו לתת לילדה תפקיד בכיתה שמתאים לחוזקה שלה.
3. לא לדבר על מה קשה – כן לדבר על פתרון.
   לתת יותר מקום לשיח על מה עוזר לה ברגעי הקושי ומה יכול לעזור לה בימים הראשונים של המעבר.
   למשל לשבת ליד חברה מסוימת, לאפשר לה לצייר כשכועסת או לתת לה מרחב להירגע.
4. לא לתייג – כן לתאר סיטואציות.
   למשל, במקום להגיד עליה שהיא “דרמתית”.
   לשתף שכשהיא נפגעת לוקח לה זמן להירגע ולעיתים היא בוכה וצועקת בקול רם..
   עוזר לה לשתות מים ולשטוף פנים.
5. לא לדבר על החששות שלך – לדבר על האמונה בה.
   לחששות שלך יש מקום אך חשוב לזכור שמטרת השיחה הזאת היא הכרות.
   בעיקר בין הילדה שלך והמורה שלה. עזרי לה להציג אותה כמו שאת היית רוצה
   לשמוע ולראות את הורייך מתנהגים כשאת ישבת שם פעם, על הכיסא בכיתה החדשה.

זכרי, זהו רק תחילתו של המסע! יהיו עוד אין ספור הזדמנויות לשיחה עם המורה אך כמו שאומרים,
אין הזדמנות נוספת לרושם ראשוני..

ואני כאן אתך, ללוות אותך בדרך אל בית הספר.

מוזמנת לשתף מחשבות, רגשות ותהיות.

לשאול שאלות ולהתייעץ,

גיל