דמי הכיס של הילדים הם לא קלף מיקוח, אלא שיעור יקר ערך עבורם!

אמא, בואי נחשב על זה רגע ביחד. בשום מקום, אין לימוד של התנהלות כלכלית נכונה המותאם לילדים על ידי אף גורם. אולי הם לא אמורים ללמד את הנושא הזה? בדומה לנושאים ומיומנויות אחרים, גם זה התפקיד שלנו כהורים. בתור מאמנת, אני חושבת שדמי כיס הם בסיס נהדר לאימון במגוון רחב של מיומנויות לאורך זמן. להלן רק חלק מהמיומנויות בהן יכול להתאמן הילד ולהבין בזכות דמי הכיס שהוא מקבל מכם ההורים. 

דמי כיס מאפשרים לך להציג אתגר מול הילד שלך וכך המטרה שלו הופכת להיות מדידה וברת השגה. אז האם לתת בכלל דמי כיס, מאיזה גיל, כמה ומתי לתת? להלן ההמלצות שעבדו עבורי. כדאי לך לבחון איך, אם בכלל, ההמלצות האלה רלוונטיות לילדים הפרטיים שלך על פי הערכים שאת מחנכת אליהם במשפחה שלך. 

דמייני אתכם ואת הילד נכנסים אל מגרש אימונים חדש – מגרש האימונים כלכלי וכמו שעושה אמא מאמנת, כדאי לגייס את שיתוף הפעולה של הילד אל תוך התהליך, אל העבודה הנכונה עם דמי הכיס ואל המגרש שאליו אתם נכנסים הדרך הנכונה בעיני להתחיל את מסורת הכסף האישי היא בשיחה שתכלול הסבר כללי על כסף, איך משיגים את הכסף (כשהולכים לעבודה. הזדמנות מעולה לספר לילד במה אתם עובדים, אם הוא עדיין לא יודע). תוך כדי השיחה הציגו את הסכום שהחלטתם להקציב לחודש ואפשרו לילד לבחור האם ירצה לקבל חלק יחסי מדי שבוע או את כל הסכום בסופו או בתחילתו של החודש: האם תעדיף לקבל 5 ש״ח בכל שבוע או 20 שקל בסוף בחודש? 

באותה שיחה, בקשו מהילד להכין טבלה קטנה ולציין בה חודשי השנה. מצאו מקום בולט בבית לתלות את הטבלה (אצלנו היא תלויה ליד המקרר) ובה, באחריותו של הילד לסמן מתי קיבל את דמי הכיס על פי מפתח הזמן שקבעתם. הוא יהיה זה שאחראי לבקש אותם. בחודשים הראשונים נעזור לו לזכור, לבקש ולסמן, אבל אחרי כמה פעמים שנראה שהוא הפנים את העניין – אפשר יהיה להעביר את מלוא האחריות אליו. 

השלב הבא בשיחה הוא יצירת כללים – “עשה ואל תעשה“ עם הכסף שלך. מה מותר לך ומה אסור לך לקנות בכסף הזה. לדוגמא, יש הורים שלא ירשו לילדים שלהם לקנות ממתקים או שום סוג של אוכל בכסף של דמי הכיס ויש הורים שכן. אצלנו בבית, למשל, לא קונים אוכל, לא קונים דברים שקשורים בלימודים וחוגים ולא ספרים (המחשבה היא שאם הילד רוצה לקרוא ספר, לא יצטרך לבחור בין ספר או משחק אחר שהוא רוצה). 

אביתר בוחר גיטרה שמתאימה לתקציב של הכסף שחסך ועבד עבורו 

אני ממליצה להתחיל לתת דמי כיס מגיל 5. הסכום נתון לשיקול דעתך, למרות שאני סבורה שכדאי להתחיל בסכום נמוך ולאט לאט להעלות אות קצת מדי שנה. (אצלנו במשפחה התחלנו מסכום של 20 ש“ח לחודש בגיל 5 ובכל שנה הגדלנו את הסכום ב-10 ש“ח עד ל- 50 ₪. 

ילדים לא ממש מבינים לעומק את המושג כס, והוא מופשט מדי עבורם ולכן לא כל כך מובן. קל להם יותר להבין את העולם כשהם מרגישים שהוא מוחשי עבורם – כשהם יכולים לחוש אותו, לראות דברים, לשמוע נושאים או לגעת בהם ממש. בראייה שלהם, עד שקיבלו דמי כיס משלבם, הם יודעים שאם יש משהו שהם רוצים, ההורים שלהם ״פשוט״ מביאים להם את הדבר הזה או שההורים יוציאו מהארנק איזה כרטיס משונה, והכרטיס הזה מאפשר להם לקבל את מה שרצו. זו דרך החשיבה המופשטת שלהם. עכשיו את יכולה להמחיש לילדים שלך את כל התהליך שמתחיל בדרך לצבור כסף ועד האפשרויות שיש להם אם יחליטו  להשקיע אותו. 

בדרך כדאי להסביר להם וללמד אותם מה זה כרטיס אשראי ואיך משתמשים בו, מהו צ׳ק, חשבון בנק ועוד מושגים. הנה כמה רעיונות למיומנויות בהן ניתן לאמן ילד באמצעות דמי הכיס: 

  אימון בחשבון 

הבן שלך היה רוצה לקנות משחק חדש ונניח שמחירו 260 ש”ח. בשיחת האימון שתנהלו, נסי לגרום לו להפנים וגם ללמד אותו כמה זמן (שבועות?) יידרש לו לשמור את דמי הכיס ללא הוצאות על מנת לחסוך את הסכום הדרוש עבור אותו משחק (בדרך זו הילד לומד חשבון באופן מוחשי שקשור לחייו האמיתיים). 

בדרך דומה אפשר ללמד אותו המרה: כמה מטבעות של 10 אגורות יהפכו לשקל אחד, כמה שקלים שווים בכל מיני מטבעות ושטרות. סביב הנושא של כסף ודמי כיס אפשר ליצור חגיגה שלמה של חשבון שמבוסס על כסף אמיתי. 

חג החנוכה הוא הזדמנות נהדרת לבחון עם הילד האם הוא יכול לבדוק או להעריך כמה עולה כרטיס למופע האהוב עליו ולחשב מראש כמה חודשים של דמי כיס יעלה לו הכרטיס למופע. 

איתמר, בן 10, יוצא לקמפיין מימון המון בקרב חברים ומשפחה, לטובת מימון מחנה ספורט בקיץ 

אימון לצרכנות נבונה 

לפני שמחליטים מה המטרה ומהו הסכום שהילד צריך לחסוך כדי להגיע למטרה הזאת, כדאי ללמד אותו לבחון ולבדוק הצעות מחיר נוספות. באינטרנט קיימים כמה וכמה אתרים העוסקים בהשוואת מחירים של כל מיני מוצרים ואפשר לבדוק בהם. אולי בכלל המשחק יהיה זול יותר בחו״ל ועדיף להזמין משם. ככלל, חשוב שהילד ילמד אודות החשיבות של סקר מחירים וצריכה. במאה ה-21 קיימת תחרות על כל צרכן וצרכן. למדי אותו לנצל אותה לטובתו בתבונה. 

אימון בדחיית סיפוקים 

האימון לסבלנות עד שמצטבר הסכום הנדרש למשחק הוא אימון לדחיית סיפוקים, כמו גם התקופה כולה עד שישיג את המשחק. הילד נדרש לנהוג באיפוק אל מול גירויים אחרים שיש לו ולמעשה בכל פעם שהוא בוחר להתאפק (או שלא), מתבצעת למידה על בחירה אישית, ההשלכות שלה, הבחירה עצמה ותוצאותיה. 

אימון ביזמות 

כדאי לנסות לבדוק עם הילד האם ישנן דרכים נוספים שבהן הוא יכול להשיג עוד כסף. למשל, אפשר לעודד אותו למכור דברים שכבר אין לו צורך בהם – משחקים שלא בשימוש או לחילופין כדאי לעודד אותו לעשות שימוש ביכולות שונות וכישורים שכבר יש לו והוא יכול לנסות למכור אותם: ציורים שהוא צייר בעצמו, תמונות שהוא מצלם, תוצרי אוריגמי שהוא יודע לקפל ועוד. 

אלון, אחד מילדיה של תלמידה אהובה שלי רצה לקנות ציוד די-ג׳יי במהלך חופשת הקיץ. הילד בן תשע, והיה מוכשר מאוד באימוני קרוס פיט. הוא החליט ביחד עם אמו – אמא מאמנת, לקיים בביתו קייטנת קרוס פיט לילדי השכונה. זו נקודת חוזק שלו, זה כשרון טבעי שיש לו והנה הוא יכול היה למנף אותו לטובת יצירת הכנסה (והרי ככה בדיוק אנחנו רוצים שהילדים ילמדו לעשות בגילאים מאוחרים יותר, לא?). ביחד הם חשבו על הדרך לשווק את הקייטנה, עיצבו מודעות, הדפיסו ותלו פליירים בכל בנייני השכונה, התקשרו לילדים שהתעניינו ובנו יחד את מערכי האימון. לאורך כל חופשת הקיץ, במאמץ משותף, אמא וילד, בנו את התהליך ולמדו תוך כדי תנועה מה צריך לעשות. עבור שניהם זו הייתה פעם ראשונה שהם מתמודדים עם האחריות ללימוד 5 ילדים שנרשמו לקייטנה, האחריות והמקצוענות שהנחו אותם בעת הכנת מערכי השיעור, גביית הכסף, מוסר עבודה, רצינות וכל מה שצריך. את מה שאלון למד בתהליך – הוא לא ילמד בבית הספר וחשוב היה שיפגוש את התכנים האלה מוקדם ככל האפשר. 

אימון בתעוזה 

מכירת דבר מה, ללא קשר מה הדבר הזה, בין אם זה משחק שהילד כבר לא משחק בו או שזו קייטנת קרוס פיט לילדי השכונה, יצירות אומנות שהילד הכין בעצמו או כל דבר אחר, קשורה בהרבה תעוזה – ביכולת לעמוד מול אדם אחר ולהתמקח, לבקש תשלום עבור מה שאני מוכר. בחיים האמיתיים יתעוררו בפני הילד כל הזמנים מצבים שבהם תהיה לו אפשרות למכור את עצמו ואת מרכולתו. מה שנותר לנו לעשות זה להקדים ככל האפשר ולאמן אותו על מנת שיצבור יותר ויותר ניסיון, כך יוכל להשתפר ובזמן המתאים עבורו הוא ירגיש שתהליך המכירה בא לו בטבעיות. 

אימון בלמידת מושגים כלכליים 

ריביות, תכניות חיסכון או פיקדון – כל אלה הם מושגים שלא נלמדים באף בית ספר ובשום תכנית לימודים. חשוב מאד לעודד את הילד שלא יבזבז את כל הכסף שלו בבת אחת; ללמד אותו שתמיד כדאי לו להשאיר סכום מסוים בצד, למקרה שפתאום ירצה לקנות משהו. כדאי לתת לו ריבית על סכום שהוא מצליח לחסוך וללמד אותו לנהל רישום ומעקב אחר ההכנסות וההוצאות שלו. 

אימון בבחירה 

אתם מגיעים לחנות והילד רוצה לקנות משהו מדמי הכיס שלו? עודדי אותו לעשות סיבוב בחנות ולבחור מבין 3 אפשרויות שונות. רגע לפני שתתחילו את הסיבוב, הסבירי לו איך אתם עומדים לעשות את זה ביחד. תבחרו 3 פריטים בלבד מתוך המבחר העצום, פריטים שעומדים בתקציב והילד רוצה אותם. איך לבחור מביניהם? זו הדרך שאני מציעה: 

1. אתם נכנסים לחנות, לוקחים עגלה ואת מזמינה את הילד לבחור מה הוא רוצה. ודאי ועזרי לו לראות שמה שבחר תואם את התקציב שלו. הקפידי שבכל רגע יהיו בעגלה רק שלושה פריטים. את הראשון יהיה קל להניח בעגלה, גם את השני והשלישי, אבל, כשהילד ירצה לבחור את הפריט הרביעי – יתחיל האימון לבחירה. 

2. כאשר מונחים בעגלה שלושה פריטים, אמרי לו לבחור מבין האפשרויות הבאות: תרצה לבחור איזה מבין שלושת האפשרויות אתה תקנה? או שאתה רוצה לחפש דברים נוספים שעומדים בתקציב שלך? 

3. אם הילד בוחר באפשרות השנייה, במקום פריט שהוא יכניס לעגלה יהיה עליו להוציא פריט אחר, ככה שעדיין יישארו  בעגלה 3 אפשרויות בלבד. יותר מזה –ייווצר מצב מבלבל וככה בכל בחירה נוספת הוא ייאלץ לשוב ולבחור את הצעצוע עליו הוא מוותר מבין השלושה שכבר נמצאים בעגלה. ייתכן וזה ייקח זמן והתהליך לא יהיה קצר או מהיר.אבל  תהליך אימון אמיתי הוא תהליך והוא לוקח זמן. במשך הזמן הזה, הילד מתאמן בבחירות, בניהול התקציב שלו ובמיקוד. 

4. בשום שלב, לאחר שהילד כבר בחר, אל תנסי לשכנע אותו לשנות את דעתו או לבחור משהו אחר שלך אולי נראה מוצלח / חזק / עמיד / יפה / חשוב יותר. דווקא להיפך! עודדי אותו על הבחירה שהוא עושה. אם את חושבת שהוא לקח צעצוע שלא יחזיק מעמד יותר מפעם אחת – המליצי לו, תני לו את דעתך, אבל לאחר מכן החזירי את ההחלטה אליו. את מאמנת אותו לבחור וזו המטרה. הבחירה צריכה להיות אך ורק שלו. האימון מתבצע על שריר חשוב הרבה יותר מצעצוע כזה או אחר, את מאמנת את שריר הבחירה של הילד שלך.  

אימון בעצמאות 

דמי כיס יכולים לחסוך הרבה חיפושים מיותרים אחרי מתנות ללא סיבה במהלך השנה. אצלנו במשפחה, למשל, קונים מתנות לקראת ראש השנה, בפסח ולכבוד ימי הולדת – מתנה קטנה. לפעמים אני מציעה לאחיות שלי להתאחד ולקנות מתנה משותפת, כך הילד מקבל מתנה משמעותית אחת מכל המשפחה, במקום 3 מתנות קטנות. לא צריך לחסל את הכיס של הדודים ועדיין מתגשמת לילד משאלת לב. 

אם יש לילד דמי כיס משלו וברור במשפחה מתי מקבלים מתנות, ההחלטה בידו אם לבחור מתנה בכל זמן אחר, לחכות לקבל את אותו הדבר כמתנה באחת ההזדמנויות לאורך השנה או לחסוך ולרכוש מהכסף שלו. יתפתחו בקרבו תחושות מדהימות של עצמאות. 

בחודשים הראשונים או בהסתכלות לטווח הרחוק אני ממליצה שלא לקנות כלום עבור הילד בהתחשבנות כמו ״על חשבון״ ו״תחזיר לי בבית״. כלומר, אם אתם עומדים להגיע לחנות או לקניון והילד מבקש לקנות משהו, אפשר להציע לו שלקראת הפעם הבאה שבה תגיעו לקניון או לחנות, תזכירי לו  לקחת איתו את הארנק עם דמי הכיס שלו. רק לאחר שהמיומנות כבר הוטמעה והתבססה תוכלו לרכוש בעצמכם עבור הילד ולהקפיד שממש עם החזרה הביתה, הוא יחזיר לכם את הכסף שהוצאתם. הילד יראה במו עיניו את הארנק שלו ואת הכסף ההולך ופוחת וכך ילמד את המושג המופשט הזה בדרך הרבה יותר מוחשית. 

שתי הערות חשובות לסיום: 

1. בשום פנים ואופן, אל תתני את מתן דמי הכיס בהתנהגות טובה מצדו. חשוב לזכור שהמטרה של מתן דמי הכיס מלכתחילה היא כדי לאמן אותו בשלל מיומנויות שהצגתי ועל עוד שתחשבי עליהן בעצמך ומתאימות לילד הפרטי שלך. אם הילד יחשוב שדמי הכיס משמשים פרס להתנהגות טובה או עונש במקרה של התנהגות פחות טובה, הוא יאבד עניין בכסף עצמו ובכל המטרות הטובות שאת רוצה ויכולה להשיג מהתהליך. אני מבטיחה שבאחד הטורים הקרובים אכתוב בהרחבה על הנושא של פרסים ועונשים, כפי שהוא נכון בעיני לילדי המאה ה-21. עד אז, אל תגעי בדמי הכיס של הילד. 

2. בשום אופן ובשום מקרה אל תתני לילד כסף תמורת מילוי מטלות של הבית, כלומר פעולות שכל בני הבית ממילא צריכים לקחת בהן חלק. לא צריך לשלם על פינוי הכלים מהמדיח, טאטוא, סידור וארגון החדר או הסלון. אלה פעולות שכל מי שגר בבית צריך לבצע בכל מקרה ובטור אחר שלי אתן טיפים איך אפשר לגייס את שיתוף הפעולה של הילדים לעזור בבית. אפשר לתגמל ילד עבור מטלה שעליה את משלמת ממילא למישהו אחר. למשל, במקום לתת את הרכב לשטיפה מקצועית – הילד יכול לשטוף אותו (באופן שתואם את גילו, רק מבחוץ, רק מבפנים) והוא יתוגמל על זה. 

ואחרונה חביבה: חג חנוכה מגיע. אם תתחילי כבר עכשיו את המסורת של מתן דמי הכיס, כלומר טרום מופעי החג אפשר יהיה לעשות תיאום ציפיות מה קונים (אם בכלל) בהגעה למופע. זו הזדמנות מעולה לאפשר לילד לבחור איך להשתמש באופן מושכל ונבון בדמי הכיס שלו או לחילופין ללמד אותו להביא איתו חטיף ומשקה מהבית כי הכרטיס עצמו הוא הוצאה לא קטנה. 

אני מקווה שההמלצות כאן ישמשו אותך לחשוב על הנושא של דמי כיס. יהיה לי כיף אם תשתפי אותי כאן, איך יישמת את ההמלצות.