אני יוצאת לחופשה, מיד אשוב… לצאת לחופש עם הילדים. יה רייט. תארגנו לי עוד 3 שעות ביממה ואני על זה! מבטיחה. בין הקמת בית הספר

לא חכמה לכתוב על חופשה חלומית בסוף יולי. ואולי בעצם כן חכמה? ככה זה עם חלומות, אם את יכולה לדמיין את זה, את יכולה לעשות

אז חשוב לי ללכת לטקס בכיכר רבין כמו בכל שנה. לתפוס כיסא מוקדם. לשיר בקול את התקווה, להרגיש את חוסנו של העם הזה. אבל… אביתר

  אושר. אני זוכרת אותי יושבת מכווצת ישבן (ויש הרבה מה לכווץ אצלי) וקוראת את ד”ר טל בן שחר. את הספר הראשון עם השם המזמין

הרבה זמן לא כתבתי כאן, אביתר עוד מעט בן 10, אלה עוד מעט בת 7 והם כבר לא מרשים לי לשתף בכל דבר שאני רוצה

זה היה אחד השבועות העמוסים שלי מאז שהגיע “אחרי החגים” התחלתי לימודי תואר שני במכללה למנהל וזה בנוסף לכל יתר הדברים שאני עושה אמא מאמנת,

פוסט בלי תמונות כי לא באמת צריך… סלחתי לה. זה לקח לי זמן והרבה רגעים של נפש מיוסרת. היא היתה החברה הכי הכי שלי. הכי

“די כבר עם המסכים!” כמה פעמים מצאת את עצמך אומרת את המשפט הזה??? נמאס לכם לריב איתו כל הזמן על זמן מסך? אמא מאמנת מראיינת

היא לא בשמיים ולא נחה: איך מסבירים לילד קטן על מוות? הוא כל כך קטן ואפילו אתם לא מצליחים לעכל, אז איך הפצפון הזה יכול

רוצים שילדיכם יהיו אמפתיים? קודם כל, לִמדו להיות כאלה בעצמכם! כשהילד שלכם עצוב או כועס- האם אתם רק רוצים להעביר לו את הכאב או באמת