סלחתי לה. זה לקח לי זמן והרבה רגעים של נפש מיוסרת. היא היתה החברה הכי הכי שלי. הכי קרובה, מבינה ואכפתית. נכנסה אל חיי בגיל

בגלל שהייתי החברה הראשונה ב”חברה” שילדה לפני 11 שנים, שמתי לב לדבר מאוד “משונה” שקורה… כל ההריון הייתי מוקד תשומת לב בלתי נלאה, שאלו איך

      בבית הספר של אביתר ואלה הילדים שלי היה בעבר מנהג מאד נחמד. בכל יום חמישי בשבוע, בשעה האחרונה של יום הלימודים, עצרו את הפעילות הרגילה ובמשך שעה ילדי הכיתה הציגו הצגה ב״בימת הילדים״. על בימת

    לרוב, מתנות יעודדו באופן מיידי כל ילד (שאני מכירה לפחות). אבל בנוסף למתנות כפי שאנחנו מכירים אותן, יש עוד הרבה מאוד דרכים לעודד ילדים, בכל יום ושעה

    ״היה לי יום נוראי, ״אין לי כבר כוחות. איפה חותמים על טופס ויתור?”, “אם מישהו היה שומע איך דיברתי עכשיו היו מתקשרים לרווחה“.     אימהוּת, כמו כל דבר בחיים, לא נמדדת בנקודת זמן אחת,

    אני זוכרת היטב את השבועיים הראשונים בגן המונטסורי של הבן שלי אביתר שהיה בן שנתיים וחצי. הוא היה מסתובב ועושה לבד כל מיני פעולות שלא ידעתי בכלל שהוא יודע לעשות. הוא קילף לבד ביצה, הניח לעצמו את האוכל

    אמא, בואי נחשב על זה רגע ביחד. בשום מקום, אין לימוד של התנהלות כלכלית נכונה המותאם לילדים על ידי אף גורם. אולי הם לא אמורים ללמד את הנושא הזה? בדומה לנושאים

 אורי בן ה-10 מאחסן במדף גבוה את בגדי הקיץ, מסדר את בגדי החורף שיהיו במדפים התחתוניים בהישג יד ביומיום מה הוא צריך לקנות לקראת החורף (שלחה לנו: עדי אייזיק)     אחרי שהכנו רשימה יחד ומספיק זמן מראש של

 אביתר ואני מתאמנים במבוכים ודרקונים גירסת המאה ה-21       נויה החמודה בתמונה ששלחה לי אימה – בעת קילוף קלמנטינות. כשסיימה הכריזה בחיוך גדול – “הצלחתי!“       תמונה ששלחה לי אימו של בארי (בן 4) עוזר בחיתוך הירקות לקראת הכנת מרק   

  “הגיע הזמן לשקף לילד את מה שאנחנו ההורים רואים מהצד, כשאנחנו מתבוננים בו ובדרך שעשה לאורך השנה, כדי שיוכל לדעת ולסמן לעצמו את נקודות החוזק שאין עליהן מבחן ציון בתעודה” (צילום: תמי גלאור)    עוד תעודה מאמהות מתאמנות. צרי תעודה משלך הזו ותני משמעות אמיתית לכל מילה