ג'ני לוי
ג'ני לוי
היי! אני ג’ני, מלווה הורים ועוזרת להם להבין את הילד שלהם באמצעות ניתוח מוח-רגש מוח-רגש, למה בכלל? כשאת מבינה איך המוח והרגש עובדים את יכולה להתמודד טוב יותר עם סיטואציות מאתגרות, לעזור לילד לווסת תגובות לרגשות גדולים ולפתור קונפליקטים טוב יותר. בואי לבנות מערכת יחסים מיטיבה עם הילד שלך דרך הרגשות של שניכם.

השפעה של המסך על המוח המתפתח של ילד ומה הורים יכולים לעשות

אנחנו יודעים שלילדים יש גישה קלה למסכים עכשיו יותר מתמיד, וטכנולוגיה צומחת ומשתנה בדיוק כמו הילדים שלנו.
בעקבות חשיפה מתמדת למסכים יש מחקרים מהשנים האחרונות שמצביעים על כך לנזקים בקליפת המוח של הילד.
(המוח הקדמי, הקשור לחשיבה ביקורתית,דמיון, הגיון ועוד).

ככל שהשנים עוברות, הורים מרגישים מודאגים, אובדי עצות על מה אפשר לעשות כדי לשמור על הילד שלהם מצפייה מוגזמת במסך.

 

קודם בואו נבין כמה דברים,
האנשים שהמציאו את צורות הטכנולוגיה תכננו אותן להיות ממכרות
וכתוצאה מכך לפעמים דברים יוצאים משליטה לפני שאנחנו מבינים מה קרה.
אל תהיו קשים מדי עם עצמכם הורים יקרים, אף פעם לא מאוחר לקיים ישיבה משפחתית ולנסח מחדש את הכללים והערכים
של המשפחה שלכם מתוך גישת אמא מאמנת בשילוב של ידע מהאצטרובל הכחול.

 

הכנתי לכם 8 פתרונות פרקטיים על מסכים וילדים ומה אפשר לעשות?

 

1. אל תציעו ישר את המסך

לפעמים יש מצבים שבהם קל יותר לתת לילדך לצפות בסרט או לשחק משחק בטלפון שלך,
תנו לזה להיות היוצא מן הכלל ולא הנורמה. נסו לא להציע מכשיר כשילדכם משועמם.

 כשהילד שלי (רום, בן 5) ביקש שוב ושוב להשתמש בטלפון שלי כשהוא חווה שעמום, הייתי מגיבה על ידי פתיחת שיחה שעוררה
את דמיונו או שתעודד אותו לשחק או לחקור גם אם זה אומר לצאת איתו מהבית. אמרתי לו שאני תמיד פתוחה לדבר איתו ושאני
רוצה לשמוע את המחשבות והדעות שלו. השיחה הזו סיימה את ההרגל שהוא יצר לבקש את הטלפון שלי מתוך שעמום.

 נקודה חשובה בעיניי- המפתח הוא להיות אופטימיים ולהתרגש מפעילויות שהן אינן מסך.

 

2. תנו לילדכם יותר חופש ועצמאות

חודשי הקיץ אידיאליים לצאת יותר החוצה ולשבת פחות מול מסך. תנו להם את החופש לבלות בחופשיות עם חבר או לבקר
בפארק או לתכנן מראש על מקומות שרוצים לבקר, או פשוט לחקור דברים בעזרת ספרים.

התחילו עם מרווחים קצרים ותנו להם ליהנות ולחקור בעצמם.
כאמא שלומדת לעודד משחק בטווח חופשי, קשה לא להרגיש מעט לחץ בהתחלה.
אני נשארת חיובית על ידי מחשבה על משחק בחופשיות כמתנה שאני יכולה לתת לילדים שלי
כדי לעזור להם לגדול ולגלות את היופי של המשחק והטבע דרך העיניים והחוויות שלהם.

 

3. מסכים עם חברים

כולנו יודעים ורואים מה ההשפעה של  אינטראקציה חברתית בין מסכים ומספיק שילד אחד ישלוף אייפד
ופתאום כל האינטראקציה החברתית אבדה עם קבוצת ילדים.

בבית שלכם ברגעים שאתם מסכימים (כולם) לזמן מסך, הקפידו על מסך אחד ביחד כלומר הילד שלכם צופה במסך יחד עם חברו.
אופציה שניה: 2 מסכים, אבל פרט חשוב הוא שהילדים יבחרו לשחק את אותו המשחק כדי לעורר אינטראקציה חברתית.

 

4. השתמשו בטכנולוגיה של פעם-  כדי לעודד ילד להתחבר למה שמחוץ למסך

טכנולוגיה ישנה יכולה להיות שימושית לילדים צעירים ובוגרים.
יש לך מצלמה דיגיטלית ישנה? ילדים אוהבים לצלם ואתם יכולים ליצור משחקי ריגול  או משחק צייד.
ילדים צעירים יכולים לבלות שעות בחיפוש אחר אוצרות וילדים גדולים אוהבים להיות תחרותיים או ליהנות מעבודת צוות.

זמן בילוי בטבע חשוב לבריאות הפיזית והנפשית. אם אתם צריכים לעשות
צעדים קטנים כדי להוציא את הילדים החוצה, כל טיפה חשובה.
וגם, אם כבר החלטתם לתת מסך, תנו את הדעת על התכנים שהילדים שלכם צופים.

בעידן הנוכחי, רוב התכנים עם אפקטים וסאונד מוגזמים, מעברים מהירים ועוד המון גירויים
כדי לגרום לילד לרצות להישאר כמה שיותר זמן במסך.
חישבו יחד על תכנים שתואמים את גילם והסבירו להם מה הסיבה לכך.

 

5. הפוך את זמן הארוחה ללא מסך

האם אתם משאירים את הטלוויזיה דלוקה בזמן ארוחת הערב?
כדאי לשקול אם אתם משתמשים בטכנולוגיה כדי לשפר מדי פעם את זמן המשפחה.
שמירה על הרחקת מסך בזמן הארוחה מעודדת את ילדכם לדבר יותר.
אני מגלה עד כמה ארוחות הערב מזמינות שיח ומעודדות ילדים לשתף על היום שלהם.
ולעולם אל תזלזלו בכוחו של זמן ארוחה משפחתית לקשר.

 

6. עודדו מיינדפולנס

כשחושבים על זה באמת, הטלפונים שלנו הם הדרך הטובה ביותר להימנע מהמציאות.
משחקים, סרטונים וגלילה מתמדת מוציאים אותנו מהרגע הנוכחי.

היום יודעים שאנשים רבים בודקים את הסמארטפון שלהם כ- 150 פעמים ביום
עבור לקבל עוד מהורמון הדופמין שאנחנו רוצים ממנו עוד ועוד. ממש כמו מכונות מזל.

אגב, הטלפונים שלנו כבר הושוו למכונת מזל בכיסים שלנו מה שיוצר לאט לאט את ההתמכרות למסך
והכלי היעיל נגד התמכרות לטכנולוגיה היא מדיטציה.

מדיטציה/מיינדפולנס הוכחה כיעילה ביותר לילדים.
בנוסף מחקר שנערך לאחרונה מצא שילדים בגילאי בית ספר יסודי שתרגלו אימון
מיינדפולנס ישנו בממוצע 74 דקות נוספות בלילה.

קיראו לילדים על המדיטציה, על דמיון מודרך לפני השינה או
בכל פעם שהם ירצו לתרגל מיינדפולנס והרפיה עמוקה.

 

7. מה המודלינג שלכם?

מה המודלינג שיש לכם על הילדים שלכם בנושא המסכים?
כשיש לך “זמן מת” כלומר זמן סרק/בהייה/שיעמום- איך אתם מבלים אותו?
האם אתם בודקים את הטלפון שלכם וזקוקים לגירויים מתמידים?

ילדים לומדים דרך המעשים שלנו ולא דרך ההסברים שלנו.
קח תחביב כמו נגינה בכלי, יוגה או קריאת ספרים וכו’.

הראו לילדים שאתם מוכנים להרחקת מסכים וחישבו יחד על חלופות,
צריך ללמד אותם דברים לעשות בלי הטלפונים שלהם,
במקום להגיד להם “מספיק עם המסך”, הציעו הצעה/חלופה על מה אפשר לעשות במקום.

 

ואם כבר זמן מסך אין כמו לצפות יחד במסך, להתחבר לעולמו של הילד לדברים שהוא אוהב
מתוך סדרת טלוויזיה אפשר לפתח שיח נפלא וגם ביקורת על מה שרואים יחד.
בכל פעם שהילדים מביעים עניין במשהו שלא קשור לסמארטפון שלהם, הרחיבו דעת, שאלו שאלות ותתעניינו בהם.

 

8. מצאו את היתרונות של המסך

לדוגמה: מהקליניקה מתאמנת שיתפה אותי שהילדה שלה (9) רוצה להפסיק לנגן בפסנתר, ואותה אמא ידעה
כמה הילדה שלה אוהבת לנגן בפסנתר וכמה היא טובה בזה, וכאן המסך נכנס לתמונה.

אותה אמא הראתה לילדה שלה אפליקציה שבה תוכל ללמוד את השירים האהובים עליה
והילדה פשוט חזרה לנגן והשתפרה מפעם לפעם.

 

ועכשיו, תיאום ציפיות ממני אליכם,

אף ילד (בייחוד מתבגרים) לא ישמח לקבל את השינוי לגביי הפחתת מסכים.
הם לא יודו לכם לרגע על הגבלת המסך, להיפך הם יגלגלו עיניים  ויאמרו לכם משפטים כמו “נו דיי כבר אמא!”
ונכון שזה לא תמיד פשוט ואפילו לפעמים מתיש לנסות למלא את חלל המסך שלהם.
אבל תמשיכו בזה, אל תוותרו להם ועליהם.

לאט לאט הם יתרגלו לשינוי והם בעצמם יתחילו למלא את החללים בדרכים בריאות.

ולצד זה אני רוצה שהילדים שלכם כן יהיו במסך אבל ילמדו גם איך לא להיות במסך.

המטרה של הדבר הזה היא להבין ולהכיר את עצמם, שמתי שהם חשים ברע
הם יוכלו לדעת אם זה בעקבות מה שהם ראו במסך,
ואני אומרת את זה בגלל שאני לא חושבת
שהילדים היו עושים בחירות בריאות אם הם לא יודעים איך זה מרגיש לא להיות קשור לסמארטפונים שלהם.

 

בסוף העניין הוא כזה:

אנחנו יכולים להתלונן על טכנולוגיה, טלפונים ומדיה חברתית,
וגם לנסות לשים את כל תוכנות הניטור ומגבלות זמן המסך שאנחנו רוצים במכשירים שלהם.
או שפשוט נוכל לעשות משהו בנידון, אני לא אומרת שזה קל.

אני אומרת שהם שווים את זה ואף פעם לא מאוחר מדי לשנות את הכללים והערכים בבית שלכם,
ואף פעם לא מאוחר מדי להיות המודלינג שאתם רוצים שהילדים שלכם יגדלו וירצו להיות.

 

בהצלחה, ג’ני

 

 

 

 

עוד תוכן רלוונטי
המחקר בדק בסקר טלפוני 1200 הורים לילדים מגיל לידה ועד גיל 6 כשהמטרה היא לבדוק את מצבם הרגשי ההתנהגותי וההתפתחותי של הילדים ואת מצבם הרגשי של ההורים. החוקרים רצו לבדוק הבדלים בין משפחות שנחשפו למלחמה באופנים שונים.
“אני מתלבטת אם לאבחן את הבן שלי, כי אני מפחדת שיתייגו אותו” ככה התחילה השיחה שלנו.   היום זו בכלל לא שאלה בעיני, אבל כשעלתה השאלה אם לאבחן את הבן שלי גם אני התלבטתי מאוד, ואפילו חששתי מאבחנה כזו. בעיקר חששתי כי, במחשבה שלי, אם יש לזה כותרת אז זהו…
מה ההבדל בין אשמה הורית לאחריות הורית? ואיך הבחירה בין השתיים עושה הבדדל גדול על ההרגשה והתוצאות שלנו?
קורסים רלוונטים

כל כך טוב שבאת!

מה מחכה לך בפנים...

הכי קל להתחבר לאתר בית אמא מאמנת עם חשבון שכבר יש לך
יש לי חשבון היכנסי >

פתיחת תקלה

המחזור האחרון בליווי 12 מפגשים
עם אפרת מתחיל ב29.3
ההרשמה עכשיו!

שנתקדם?