7 דרכים לעזור לילד שעובר חרם!

בתקופה שבה אנחנו היינו ילדים, חרם היה מתחיל ומסתיים בבית הספר.

ילדים התרחקו מהילד המוחרם בהפסקות, צחקו עליו, הציקו לו והשפילו אותו בהפסקות,
לא השאילו לו טושים או עיפרון בשיעור – פה ברוב במקרים – זה הסתיים. עד היום הבא כשנפגשו שוב בבית הספר.

היום המציאות אחרת לחלוטין.

הילד המוחרם מנודה בכל שעות היום – גם בבית הספר וגם אחר הצהריים כשהחרם הופך להיות  גם חרם טכנולוגי.

ובחרם הטכנולוגי, הכל הרבה יותר סוער –
משפילים ומקניטים את הילד המוחרם בקבוצת הוואצאפ הכיתתית, פותחים קבוצות נוספות של כל החברים ואז מוציאים
את הילד המוחרם בכוונה או שדווקא משאירים אותו בקבוצה ובכוונה קובעים להיפגש אחר הצהריים
עם הצהרה פומבית שהילד המוחרם לא מוזמן.

אבל זה לא מסיים כאן, בעידן של הרשתות החברתיות הכל הרבה יותר עוצמתי- ילדים צוחקים על ילדים בסטורי,
מעלים תמונות משפילות, מתעדים  ומעלים לרשת רגעים קשים בהפסקות.
הילד המוחרם חווה המון רגשות מכאיבים, כעס ותסכול, חוסר אונים, בדידות ומצוקה אמיתית.

הנתון המתסכל הוא שלא תמיד יש סיבה קונקרטית לחרם, ויש חוסר וודאות גדול לגבי האם ומתי בכלל החרם יסתיים.
לצד כל זה חשוב לי לציין שלא כל אתגר חברתי ולא כל בדידות של ילד היא חרם.
יש המון מצבים חברתיים מאתגרים ולא פשוטים שבהם ילדים מרגישים בדידות ולא בהכרח בגלל חרם. כך או כך צריך לעזור להם.

חרם מוגדר כמצב שבו קיימת התארגנות חברתית נגד ילד/ה במכוון.
הרבה פעמים הורים מרגישים חסרי אונים בסיטואציה הזו- “מה אני כבר יכולה לעשות כדי לעזור לה?”
שאלה אותי אחת המתאמנות שלי לפני כמה ימים.

אז זהו, שיש להורים הרבה מאוד מה לעשות כדי לתמוך ולעזור לילד שנמצא בחרם.
הינה חלק מהדברים שחשוב לעשות:

1.תמיד ולפני הכל – לחזק את הקשר עם הילד שלך:

דייט שבועי (אנחנו קוראות לו חוג אמא) לא תמיד יספיק בסיטואציה כזו ולכן בנוסף לדייט שבועי
חשוב להקדיש גם תשומת לב יומית – לפעמים שיחה יומית של  10 דקות  מלב אל לב יעשו את ההבדל.

זו לא חייבת להיות שיחה על מה קרה בבית הספר, או על התמודדות ברשת החברתית,להפך –
לפעמים שיחה כזו מחזירה את הילד לאותה התמודדות שחווה באותו יום, והוא דווקא יעדיף לדבר על דברים אחרים.
ולכן זה מעולה לדבר על מה שהוא רוצה, תצחקו, תבלו ביחד זמן שהוא רק שלכם.

הרבה פעמים הזמן הכי טוב לשיחה ולזמן איכות ביחד הוא דווקא הזמן שלפני השינה.
כשהם מעבדים את היום שלהם, הדברים צפים והם פותחים את הלב.

תזכרי –  המטרה שלך היא להישאר קרובה אליו – אל תוותרי על הקשר שלך איתו.

2. תקשיבי לו:

ילד מוחרם נמצא בערפל. הוא הולך בתוך מערה חשוכה והכל כל כך מבהיל ומפחד שם.
בתוך כל החשכה הזו- את יכולה להיות פנס בערפל עבורו.
את יכולה להיות זו שמראה לו שיש אור בקצה המנהרה על ידי ההקשבה שלך.
כשהוא מדבר איתך תקשיבי למילים שלו, לדברים שהוא מספר לך, ותקשיבי גם למה שהוא לא מספר.
תקשיבי לשפת הגוף שלו, מתי הוא מוריד את המבט, מתי הוא בוכה, מתי את מרגישה שהוא מתכווץ.

תקשיבי גם להתנהגות שלו – לפעמים הוא יוציא בבית את כל התסכול שהוא לא יכול להוציא בבית הספר,
וכל מה שהוא צריך ממך הם הכלה והבנה, והרבה מאוד תקווה.

תזכרי – לילד מוחרם לא מקשיבים בבית הספר, הוא אוגר בתוכו כל כך הרבה –
לכן תני לו מקום, הרבה מקום, להשמיע את מה שיש לו להגיד.

3. תני הרבה מקום לרגשות שלו:

האוטומט של הרבה הורים הוא לשמוע את מה שהילד מספר ולרוץ ישר לפעול.
אבל רגע לפני, הדבר החשוב ביותר הוא לתת הרבה מקום למה שהוא מרגיש.

תני מקום לבכי שלו/ה, תני לו לפרוק הכל.
אל תמהרי לנגב לו את הדמעות ולהגיד לו שהוא צריך להיות חזק.

להפך, תנרמלי את מה שהוא מרגיש. תנרמלי את הכעס, את התסכול, את הבהלה, את חוסר האונים.
תני לו להתפרק ותני לו להבין שזה לא אומר עליו שום דבר אם הוא בכה עכשיו חצי שעה או יותר.

מותר לו להרגיש הכל.
אחרי ההתפרקות, תאספי אותו אליך, תחבקי אותו חזק ותגידי לו שאת כאן איתו.

תזכרי – ילד מוחרם מרגיש חריג. הוא בטוח שהוא הילד היחיד שזה קורה לו. חשוב שתסבירי לו שיש עוד
הרבה ילדים שזה קורה להם ושיש הרבה ילדים שהצליחו לצאת מחרם. תחזיקי עבורו את לפיד התקווה.

4. במקום להגיד לו מה לעשות, תתחילי לשאול שאלות:

הרבה פעמים האוטומט שלנו הוא להסביר לילדים מה לעשות, איך לענות לאחרים, למי לפנות ואיך להתנהג.
ברור שזה מגיע מתוך מקום טוב, הבעיה היא שהרבה פעמים זה נשמע כמו ביקורת.
ילד מוחרם שומע הרבה מאוד ביקורת במהלך היום – הוא לא צריך עוד ממנה.
הוא כן צריך שאת תחשבי ביחד איתו מה אפשר לעשות בסיטואציות השונות?
לברר איתו איך הוא חושב שכדאי להגיב?
מה הוא חושב שכדאי לו לומר?

כשאתם חושבים ביחד – את בעצם מלמדת אותו לפתור בעיות.
את מלמדת אותו שהוא לא חסר אונים – כי יש מה לעשות כדי לעזור לו.

ואז, אחרי שחשבתם על פתרונות תתחילו לעשות סימולציות.
פעם אחת את משחקת את הילד המחרים והילד שלך יהיה הוא עצמו.
את תגידי לו דברים שאמרו לו בכיתה או ברשת החברתית, והוא יבחר
איך להגיב מתוך כל הפתרונות שאתם חשבתם עליהם ביחד.

ואז תחליפו תפקידים – הוא ישחק את הילד המחרים ואת תשחקי את הילד שלך
ותבחרי פתרונות מתוך מה שהצעתם קודם. ופה תהיה לך הזדמנות להשמיע לו את טון הדיבור,
את האסרטיביות, את הדרך שבה את חושבת שהוא יכול וצריך להגיב.

תזכרי, את הולכת יד ביד עם הילד שלך לאורך כל הדרך, אל תעזבי לו את היד.
תלמדי אותו לצעוד בדרך הזו, גם כשהיא מאוד תלולה. המטרה היא לחזק אותו
ולעזור לו להתמודד עם הקשיים שבדרך, גם  ברגעים שאת לא לידו.

5. חיזוק של קשרים חברתיים-

ילד שמרגיש בודד ומוחרם זקוק לחבר אחד שיהיה איתו בהפסקות ואחר הצהריים
כדי להתחיל לשנות את התמונה כולה.
זה לא תמיד פשוט למצוא חבר אחד, אבל זה לא משהו שאת יכולה לוותר עליו.
מתוך השיחות עם הילד, מתוך ההקשבה שלך אליו, חשוב לייצר איתו שיח על הילדים בכיתה.
עם מי הוא היה רוצה לשחק? מי מתייחס אליו בצורה נעימה?
האם יש ילד שהגיב לטובתו ברשת החברתית? בוואצאפ הכיתתי? (תבקשי לראות).
האם יש ילד שכן נמצא איתו בהפסקות? זה ילד/ה מהכיתה? מהשכבה? מבית הספר?
האם הוא היה רוצה להזמין אותו אליכם אחר הצהריים?

ואם כן- מה הוא היה רוצה לעשות ביחד איתו/ה אחר הצהריים?

ואז להזמין, ולהפגיש ביניהם.

**אגב, בשיחות כאלה אולי תגלי שלילד שלך יש הרבה חברים, ולא בטוח שמה שהוא עובר זה חרם.
וזו עוד סיבה ממש טובה וחשובה להתחיל לשאול שאלות.

תזכרי- אל תוותרי על החבר האחד הזה, כי הוא יהיה עוגן משמעותי עבור הילד שלך בסיטואציות החברתיות.

6. פעילויות שונות וממלאות אחר הצהריים:

חלק מתוך המשמעות של להיות פנס בערפל הוא לחפש את המקומות הנוספים
שהילד שלך יכול להיות בהם אחר הצהריים.

זו הסיבה שחשוב לוודא שהוא נמצא בפעילויות כיפיות ומחזקות אחר הצהריים
בלי קשר למה שקורה בבית הספר או ברשת החברתית-
חוגים, מפגשים עם בני המשפחה, הצגות, פעילויות חברתיות במתנ”ס או בכל מקום אחר.
בנוסף, תני לו להיות משמעותי ולקחת חלק בפעילויות שונות, למשל:

תני לו לארגן טיול משפחתי בשבת, תני לו לארגן פעילות לבני הדודים או לאחים שלו,
תני לו לארגן מסיבת יום הולדת למשהו מבני המשפחה,
תני לו ללמד אתכם דברים חדשים שהוא למד בחוג או בשיעור אמנות בבית הספר.

כל אלה יהיו נקודות אור עבורו.

תזכרי – ילד מוחרם זקוק להמון נקודות של אור ולחיזוקים. הוא צריך להרגיש משמעותי.

תמצאי את הדרך להראות לו את החוזקות שבו.

7.לערב את מחנכת הכיתה ואת מנהל/ת בית הספר:

כמחנכת לשעבר אני יודעת, שלמחנכת הכיתה ולצוות בית הספר יש הרבה מה
לעשות במקרים של אתגרים חברתיים וחרמות.

יש הורים שמפחדים לשתף את המחנכת כי מפחדים שהחרם יחמיר.
אם המחנכת תכעס על התלמידים ותיתן להם עונש- ברור שזה לא יעזור לילד המוחרם –
ולכן זו בכלל לא המטרה.

המטרה בשיתוף המחנכת וצוות בית הספר- היא הגנה נוספת על הילד.
המחנכת נמצאת שם בבית הספר, היא יכולה להיות שם בהפסקות, היא רואה
את הילדים מתנהלים בכיתה, היא שומעת אותם מדברים.
היא צריכה להיות מקום בטוח עבור הילד המוחרם בשעות בית הספר –
והיא תוכל להיות כזו רק אם היא תדע שקורה חרם כזה בכיתה שלה.

אני תמיד ממליצה לדבר עם הילד, לספר לו שאת חושבת שכדאי לשתף את המחנכת
ואולי גם את מנה/ת בית הספר, לא כדי שיענישו את הילדים, אלא כדי שהם יהיו מקום
בטוח ששומר עליו בזמן שאת לא איתו. אפשר לעשות שיחה משותפת –
את המחנכת והילד (רצוי שגם יועצת בית הספר תהיה) – תספרו להם,
תשתפו אותם ותבקשו את העזרה החשובה שלהם.

בקורס הדיגיטלי שלי “להיות המאמנת החברתית של הילד שלך” אני מסבירה על גיוס המחנכת בהרחבה.

תזכרי- ילד מוחרם מרגיש בודד, חשוף וחסר אונים.
חשוב שתהיה לפחות דמות אחת בבית הספר שהוא יכול לגשת אליה מבלי לפחד.

אין דבר שחשוב לנו יותר מהילדים שלנו.
אין דבר יותר מתסכל ושובר לב כשאנחנו מבינים שאנחנו לא יודעים איך לעזור לילדים שלנו.
ילד שקשה לו חברתית, גם אם זה לא חרם – צריך אסטרטגיות לחיזוק הבטחון העצמי שלו,
הוא צריך אסטרטגיות להתמודדות חברתית – הוא צריך להבין פרקטית מה לעשות ואיך לפעול.

וגם את, כאמא שלו, צריכה הרבה מקום לרגשות שלך, לקשיים שעולים בך, להתמודדות שלך,
כי כל מה שהילד שלך עובר את עוברת איתו.
כל סערת רגשות שלו את מרגישה עמוק בתוך הלב שלך.

אם את מרגישה שאין לך כלים עבורך ו/גם עבור הילד שלך,
אם את מרגישה שאת לא יודעת מה לעשות ואיך לפעול אחרת –
שאת ממש רוצה לעזור לו אבל את באמת לא יודעת איך-
אל תישארי עם זה לבד!

חרם הוא מצב מורכב. מאוד.

מורכב לילד המוחרם,מורכב להורים שלו,מורכב למחנכת,
ומורכב גם לילדים שלא רוצים להחרים ונסחפים אחרי כולם.
יש הרבה כלים להתמודד עם חרם, יש הרבה מה לעשות.

אני כאן כדי לעזור לך להיות לפנס בערפל עבור הילד שלך.

תרגישי חופשי לכתוב לי,

להתייעץ ולשאול.

ליאת שחם,

אמא כאן.

מאמנת אימהות

בגישת “אמא מאמנת”

**הכתבה כתובה בלשון זכר, אבל כמובן שמתייחסת לשני המינים – ילדים וילדות.