(למה) מי אנחנו? 

היי אנחנו שגית וטל.
נשואים כבר 18 שנים, חברים כבר 22 שנים והורים כבר 12+ שנים.
הזיווג הזה שלנו הגיע בקשיים, מבחנים ואתגרים.
קצת כמו בטלנובלה אנחנו רצינו להיות יחד, אבל כוחות חיצוניים ופנימיים מנעו את זה מאיתנו,
נכון יותר – בחנו אותנו עד כמה אנחנו באמת רוצים את זה.
כל רגע של קושי שעמד בינינו לבין הרגע המיוחל להיות ביחד, היה שווה את זה.

אבל אם חשבנו שהמבחן הגדול כבר מאחורינו, היינו עתידים לגלות שהמבחן האמיתי עוד
לפנינו – להביא ילדים לעולם.

כזוג שהמשפט הראשון ששמע מהרופא פוריות שלו היה “שלומי טוב – שלומכם פחות”
והמשפט השלישי “אתם תצטרכו לאמץ ילדים” הבנו שלא נוכל להסתכל על חווית ההורות,
הילדים והמשפחה כמו זוג ש”פשוט” הביא ילדים לעולם.

וההבנה המפחידה הזאת, שאולי לא יהיו לנו ילדים, שלא תהיה לנו משפחה,
הביאה אותנו להתחייב להיות משפחה שמחה, כזאת שנמצאת בהודיה ובהכרה תמידית.
קל יותר להבטיח מליישם.

מזל טוב!
הנה אנחנו הורים ל-2 ילדים מקסימים ומגניבים והחיים ממשיכים.
בשלב מסוים הרגשנו שעם כל הכבוד לניסים האלה שלנו, הם מתחילים לענות חזרה ואנחנו לא יודעים אם יצא לכם להיתקל בנס שעונה לכם, אבל זה דיי פוגע במעמדו כ’נס’ :) 

אז צללנו לתוך עולמה של ‘אמא מאמנת’ ולמדנו הרבה על אימון, על ילדים, על הורים ועל מה שביניהם.
אחרי שהיה לנו את הבסיס ההורי הזה לקחנו את השאיפה להיות משפחה שמחה והפכנו אותה לפרקטית, לכזאת שניתן ליישם ביום יום שלנו כמשפחה.
כל מה שתשמעו אותנו מדברים עליו הוא מהניסיון שלנו וכך גם התוצאות.

כשאנחנו מדברים על משפחה שמחה אנחנו ממש לא מתכוונים למשפחה שצריכה או שואפת להיות שמחה כל הזמן (זה גם לא סביר), אנחנו מדברים על משפחה מגובשת, שלרוב – שמח לה יחד.