הצקות בבית הספר

היי,

לפני הכל אני שולחת לך חיבוק גדול.

זה ממש קשה לדעת שהילד שלך עובר קשיים כאלה בבית הספר, ונראה שאתם עשים הרבה כדי לעזור לו- וגם הצלחתם!

את כותבת שבסיטואציות חברתיות הוא כבר מגיב אחרת- וזה כנראה תוצאה של העבודה שאתם עושים איתו.

בנוסף, אני קוראת שהבן שלך משתף ומספר לכם מה קורה לו בבית הספר- וזה ממש ממש חשוב שהוא משתף, בטח בגיל שלו.

הדבר הראשון שאני תמיד מציעה לעשות זה להגיד “תודה שבחרת לשתף”, כי זה באמת לא מובן מאליו.

חשוב להבין מתי זה קורה? מתי הם מציקים לו? בבית הספר? בשיעור? בהפסקות? בדרך הבייתה? כמה פעמים זה קורה ביום? בשבוע?

המידע הזה חשוב כדי להבין יותר לעומק את ההתמודדות של הבן שלך.

בכל מקרה- גם אם זה קורה “רק” פעם בשבוע – זה חמר ודורש טיפול.

זה ממש ממש חשוב ששאלת את הבן שלך מה הוא רוצה לעשות בקשר לשני הילדים שמציקים לו, ולא פעלת על דעת עצמך.

האם הוא כבר סיפר לרב? מה הוא אמר לו? האם הם הצליחו ביחד למצוא פתרון?

כמחנכת לשעבר אני יודעת להגיד שהרבה מאוד ילדים חוששים לספר למורים שיש ילדים שמציקים להם, בעיקר כי עולה בהם
הפחד שהמורה יעשה פעולה כלשהי נגד אותם ילדים מציקים ואז יתגלה לכולם שאותו ילד סיפר שמציקים לו.

פעולה כזו תגביר את רף ההצקות – בדיוק כמו שהילד שלך אומר לך שכבר קרה לו בעבר.

לכן, אני מציעה פה כמה דברים:

1. חשוב להגיד לילד שאפשר לספר למורה ולבקש את העזרה שלו.

אני תמיד אומרת לילדים שהתפקיד הכי חשוב שלי כאמא הוא לאהוב ולשמור עליהם, וכשאני לא איתם במסגרות –
זה התפקיד של מחנכ/ת הכיתה. כדי שהמחנך ידע לשמור עליו- הוא חייב לדעת שמשהו לא טוב קורה.

מכיוון שמדובר באלימות (לפחות מבחינתי), אני הייתי מציעה גם שיחה משותפת של הילד שלך יחד איתך,
יחד עם  הרב, ועם יועצ/ת בית הספר  – כדי למצוא פתרונות לעזור לו.

גם האופציה של לערב את ההורים של הילדים האלה צריכה להילקח בחשבון במקרה שאין שיפור או של החמרה.

2.חשוב להסביר לילד שאפשר לבקש מהמורה לא לפנות בעצמו לילדים שמציקים, לא לדבר בכיתה על המקרה הזה, בגלל החששות שקיימים.

3.חשוב להמשיך לעבוד עם הילד שלך על מה הוא יכול לעשות מול הילדים האלה כשהם פונים אליו,
כשהם אומרים לו דברים מעליבים או כשהם מוציאים לו את הפיאות.

ממש לעבוד איתו בסימולציות בבית – מה להגיד ומה לעשות כשהם מציקים לו.

לגבי מפגשים אחר הצהרים – את כותבת שהוא כן נפגש עם חברים ושאת לא חושבת שיש בעיה חברתית.
את כן יכולה לשאול אותו מי החברים שלו מהכיתה? האם יש ילדים שהוא היה רוצה להיות חבר שלהם ועוד לא יודע איך להתחבר?
האם יש ילדים בשכבה שהיה רוצה להתחבר אליהם?

ואם כן- תציעי לו לחשוב ביחד מה הוא יכול לעשות כדי לייצר את החברויות שהוא רוצה.

אם תראי שאת צריכה עוד עזרה ועוד הכוונה אישית בנושא – אשמח מאוד לעזור לך.

מקווה שנתתי מענה, אשמח שתכתבי לי אם הצלחתי לעזור לך.

חיבוק גדול,

ליאת שחם
מאמנת לחיזוק ביטחון עצמי וחברתי של ילדים.