היי אמא, נשמע שאתן שתיכן מאוד מתוסכלות מעניין ההרטבות וזה נכון… זה מאוד מתסכל.
ישנן שתי גישות לפרידה בלילה:
הראשונה היא שמורידים את הטיטול בלילה במקביל לפרידה ביום
הגישה השניה אומרת שפרידה בלילה היא עניין פיזיולוגי שמגיע מעצמו כשמערכות הגוף בשלות
ומסוגלות להתאפק ללילה שלם ואז נראה שהילד מתעורר עם טיטול יבש.
אתן לך מספר נקודות שיעזרו לך לתמוך בתהליך של בתך:
1. הטרמה וסימולציה – נעשה הכנה לקראת הלילה ונראה לה את הדרך לשירותים, כך שהיא תדע את הדרך לשירותים במידה והיא מתעוררת בלילה מפיפי..
נייצר סביבה שתאפשר לה לקום בעצמה, תאורה מתאימה, דלת פתוחה, גישה אלינו..
2. ריטואל פיפי לפני השינה – כל ערב לפני שנכנס להרדמה נקפיד לגשת ביחד לשירותים ולהתפנות ונזכיר שאנחנו מתפנים לקראת הלילה
כי השלפוחית שלנו נכנסת למנוחה וכדי שיהיה לה ולנו נעים כדאי שנרוקן אותה.
3. נאפשר גישה לבגדים ולמצעים יבשים – באופן כללי, כדאי תמיד שלילדה תהיה גישה לבגדים נקיים ולמצעים נקיים כדי לאפשר לה עצמאות
ואחריות על הגוף שלה. נלמד אותה גם להחליף בעצמה ולקחת אחריות על הצרכים שלה.
4. שיום רגשי – להתעורר רטובה יכול להיות עניין מאוד מבהיל ומתסכל. נזכיר לעצמנו וגם לה שזה שהיא עושה פיפי במיטה מתסכל גם אותה.
בכל אחת מהגישות שנבחר אלו הדברים ש*לא* נעשה
לא נמנע שתייה לפני השינה או במהלך הלילה.
לא נעיר אותה באמצע הלילה ונקח אותה לשירותים (גם לא מתוך שינה)
לא נתעלם מהפיפי בבוקר ונעביר את זה הלאה כאילו לא קרה
מה כן נעשה?
נרחיב את העצמאות שלה
נסגל ריטואלים קבועים של פיפי לפני השינה
נגיב לפיפי בצורה קונקרטית ״עשית פיפי, את רטובה, המיטה רטובה, בואי ננקה ביחד״
עוזרים לה לנקות, להפעיל את מכונת הכביסה, להעביר למייבש ולהציע את המיטה.
מאמינים בה, היא מסוגלת להכל, עם לא היום – מחר יום חדש.
מעוז בן אבי,
מאמנת ליחסים במשפחה ומדריכה מונטסורית עד גיל 18.