היי אמא,
נשמע שאת עושה עבודה מופלאה בכך שאת עוזרת לילד שלך להבין מה יכול לעזור לו להירגע!!
וטכניקות הירגעות זה דבר מבורך!!!!
אז למה ברגע האמת זה לא עובד? 2 סיבות:
סיבה ראשונה – בזמן טנטרום או התקף זעם, המוח החושב של הילד כרגע “מכובה” והילד פועל מהמוח הרגשי (השורד),
לכן הפתרונות והטכניקות לא עובדים בפועל.
סיבה שניה – המוח של הילד עוד לא מספיק מפותח ומיומן לטכניקות הירגעות.
צריך *להתאמן* על אותם טכניקות,
דרך יעילה להתאמן על טכניקות/אסטרטגיות היא בעזרת *סימולציות*.
אני מזמינה אותך לעשות סימולציה עם הילד שלך על סיטואציה מכאיבה שהוא עבר ולהתאמן יחד
על תגובה חדשה (ככל שיתאמן על התגובה החדשה, היכולת לזכור אותה עולה).
אז איך לפעול בפעם הבאה כשהילד חווה טנטרום?
תחנה ראשונה- גובה עיניים.
כשאני בגובה עיניים של הילד שלי, הילד חווה התייחסות לכאב שלו.
גם אם הכאב נראה מיותר, אני כאן בשבילו אסופה ומחזיקה את הסיטואציה.
וגם אפשר להציע חיבוק. אם הוא מסרב לחיבוק- זה טבעי. לא כל הילדים זקוקים למגע ברגע של טנטרום.
תחנה שניה – שיום רגשות ואמפתיה.
לשים את עצמך בנעליו של הילד.
כשמגיע רגש מסוג אכזבה או תסכול אצל הילד, אנחנו רוצים שהוא יידע שאנחנו רואים אותו
מעבר להתנהגות שלו ונשיים (לתת שם) לרגשות שהגיעו – אכזבה? אולי קנאה? אולי מסתתר צורך לתשומת לב?
זו הזדמנות להיות מודלינג לאמפתיה ולא להימנע מהכאב שלו, פשוט להיות, להבין ולנרמל את האכזבה.
לדוגמה – “וואיי זה ממש מאכזב שנגמר הקורנפלקס, גם אני מתאכזבת כשנגמר לי החלב לקפה.. אוף….”
תחנה שלישית – מענה לכאב.
אני משתמשת בתחנה השלישית כשאני שמה לב לוויסות ברגשותיו.
מענה לכאב זה אומר שאני לא מפסיקה את הכאב שלו, אלא מציעה פתרון לכאב.
לדוגמה – “מה אתה מציע שנעשה? וואי!!! רוצה נכתוב על פתק (או בטלפון) רשימת מכולת?
נכתוב/ נצייר חלב? ככה שלא נשכח לקנות?”
נ.ב חשוב!
חוג אמא.. יש?
רוב מהתסכולים שנאגרים אצל ילדים הם בעקבות מחסור בתשומת לב אחד על אחד.
וכמו שיש ריפוי מרופא למטופל, אני אציע לך ולילדך לקבוע *חוג אמא* שנועד לריפוי הלב
אז אם אתם כבר עושים חוג אמא – סביר להניח שצריך להגביר את המינון כרגע.
ואם אתם עוד לא עושים חוג אמא, אני מזמינה אותך לנעוץ יום קבוע ביומן ולספר לילד שלך על חוג אמא שלך ושלו.
תתארי לך איך הוא ירגיש? 🙂
בהצלחה!!!!