יום הולדת 5

אמא יקרה,

קודם כל אני רוצה לומר שזה מדהים כמה את רגישה וקשובה לילד שלך .

מצד אחד את מקשיבה לו ולצרכים שלו, ומצד שני הוא עוד צעיר ומשנה את דעתו לעיתים תכופות.

ההתלבטות היא באמת לא פשוטה: האם להקשיב לו? האם מה שיקרה שנה שעברה יחזור שוב?

אני רוצה שתזכרי שהוא רק בן 4, ואין לו עדיין (כמעט) ניסיון בלחגוג יומולדת.

השאלה שלי היא: מה את רוצה ללמד אותו? שאם הוא מחליט משהו אין דרך חזרה?
או שאם הוא מתחרט ומשנה את דעתו את בתור אמא שלו תהיי שם בשבילו ויחד תמצאו פתרון,
כי לכל בעיה יש לפחות 3 פתרונות.  (ועל הדרך את מלמדת אותו גמישות).
כשאת מנסה לשכנע אותו את בעצם אומרת לו ״אתה לא יודע״ ולכן צפוי שיתנגד.

מה דעתך בתור ״משחק״ או כחלק מחוג אמא (בזמן שיש לך איתו 1:1),
למשל לומר לו אם היית יכול לתכנן יומולדת איזה ממתקים היו בה? ואת מי היית מזמין?
ואז לתכנן ״תוכנית מגירה״ , שתהיה לכם, למקרה שהוא יתחרט.

לגבי הביישנות – הזמנה אליכם הביתה זאת אפשרות מעולה ליצירת קשר.
הוא נמצא בטריטוריה מוכרת, במקום הבטוח שלו, וזאת הדרך להתחיל ליצור קשר אישי.
לגבי החוגים – יש פה דפוס חוזר כמו ביומולדת, שבסוף הוא מתחרט.

אני תוהה אולי שווה בפעם הבאה לרשום לשיעור ניסיון למקרה שיתחרט, ולהציע לו ללכת.

עכשיו כשאין מקום אפשר לבדוק אחרי כמה שיעורים אם התפנה מקום בחוג שרצה
(הרבה פעמים יש ילדים שפורשים אחרי כמה שיעורים), או בחוג דומה במקום אחר,
ואז את מלמדת אותו שאפשר תמיד למצוא  פתרון.

ואם אין מקום באף חוג אחרי שניסיתם פתרונות שונים, הוא לומד מהי אכזבה,
ואפילו שזה רגש מכאיב, משם הוא יצמח, ומשם הוא יפתח חוסן.

מקווה שעזרתי,

חן סבן מאמנת בגישת אמא מאמנת.