היי אמא, תודה שכתבת בגילוי לב.
הרצון העז שלך לשינוי המצב הקיים והאכפתיות ההורית מורגשת במילותיך.
נראה שביתך מתנהגת את רגשותיה.
כאמור, פיזית ממש מראה לכם תסכול, כעס ושאר רגשות מכאיבים אותם היא מרגישה נוכח הסיטואציה.
זה נורמלי לחלוטין !
לילדים צעירים יש נטייה טבעית להיות מאוד אותנטיים ולהתנהג את שעל ליבם, מה שאנו המבוגרים
למדנו למתן או בכלל להסתיר במשך השנים כי זו תיחשב בעייני הסביבה כהתנהגות לא הולמת.. קיצונית וכו’.
לנו אכפת, מה סובבינו רואים או אומרים, בעוד שגורת האנוש שלך מתייחסת אליה ואל רגשותיה בלבד.
אז מה כן אפשר לעשות?
רצוי לאפשר שיח ריגשי שיעניק לה תחושה שרואים אותה.
ממש שיחה על רגשות, מה היא מרגישה?, איפה בגוף היא מרגישה את זה?
נניח .. התרגשות ? לרוב תורגש בבטן, שמחה תורגש בקצוות הגוף ויהיה צורך עז לנוע, תסכול יורגש בבית החזה,
בראש ובכפות הידיים, ממש תחושת עיקצוצים באגרופי הידיים.. לא סתם היא מכה בעת תסכול, זה לגמרי קשור בחיבור בין רגש וגוף.
היא מתנהגת את תחושות הגוף בעת הופעת הרגש.
אחרי שיח ריגשי נעשה סימולציה.
ממש שיחה והדגמה למה אפשר לעשות פיזית כשמרגישים רגשות כמו ..
התרגשות.שמחה.כעס.אהבה.פחד.תסכול.חוסר אונים וכו’.
שיח ריגשי וסימולציה לתגובה הם רק קצה הקרחון בשינוי.
לצידם ישנם כלים למניעה.
כאלו שיאפשרו לה דחיית סיפוקים בצורה טובה יותר, לדוגמא – הטרמה.
הטרמה מלשון המילה טרם.
נניח אנחנו הולכים למכולת אני רוצה ממש להורים ולומר, לאיזו מכולת הולכים, מה היא יכולה לקנות שם, מה אנחנו נעשה שם,
מה נעשה אחר כך וכיצד נוכל להתמודד אם תרצה משהו אחר ממה שהיא יכולה ולא נוכל לקנות אותו.
מדברת את העתיד לבוא בכדי לייצר עבורה תחושת וודאות ויכולת להבין טוב יותר את העתיד לבוא.
ניהול רגשות בדרך אחרת וכלים שיעניקו לה תחושת בטחון ואמונה במשפחתה, ביתה ובסביבתה הקרובה הם דבר אפשרי,
אימון הורי משנה חיים של הורים, ילדים ומשפחות.
מקווה שעזרתי ולו בכדי להניע תהליך שינוי,
זמינה עבורך בפרטי ובאינסטוש 🙂
חניאל גרוס.