ילד על הרצף עם נוקשות חשיבתית

הי, השאלה שלך מאוד חשובה ואני בטוחה שתתן למענה להרבה הורים שיש להם ילדים עם חשיבה תבניתית.

הנוקשות החשיבתית והחשיבה התבניתית מאוד מאפיינות ילדים על הרצף האוטיסטי וגם חלק מהילדים ואנשים עם הפרעת קשב,
וזה אכן אתגר לנו ההורים במיוחד כשהסיטואציה מחייבת חריגה מהתבנית או מהתכנון שהיה להם בראש, כמו המקרה שתיארת.

ברור מהשאלה שלך שאת מבינה שהוא לא מתעקש סתם ככה, שזה צורך שלו ודרך חשיבה שלו, ושאת מפגינה גמישות מחשבתית ויצירתיות
כדי כן לאפשר לו ככל הניתן להתנהל במרחב הבטוח שבו הוא מקבל מענה לצורך שלו.

יחד עם זאת כמו שכתבת, לא תמיד זה אפשרי. וכשלא מתאפשר לפעול בדרך שהוא רוצה, או לתת לו את מה שחשב ותכנן והוא מקובע עליו,
אז עולים רגשות מכאיבים גם אצלך כהורה וגם אצלו.

בשלב הזה נאום חוצב להבות שלנו ההורים על זה שצריך לפתח גמישות מחשבתית, על זה שהוא צריך להבין שלא תמיד יתקיימו
הרצונות שלו ודרישה שיבחר משהו אחר, יכולים רק לגרום לילד לרגשות עוד יותר מכאיבים ולעורר התנגדות והתעקשות ואפילו טנטרום או התקף זעם.

כי בדיוק כמונו כשילד מוצף ברגשות מכאיבים אי אפשר לנהל איתו שיח שפונה להגיון.

ולכן הוא גם מאיים עליך, למשל באי הליכה לבית הספר. כי הוא יודע שזה חשוב לך שילך לבית הספר ואולי בדרך זאת הוא מנסה להבהיר
עד כמה משמעותי עבורו שהדברים יהיו כפי שתכנן. שינוי, אפילו קטן מהתכנון או הציפייה אצל ילד עם נוקשות חשיבתית יכול מאוד לערער אותו.
אם אתם לא משתמשים בתנאים ואיומים, ותחדדו את המסר שוב ושוב שבמשפחה שלכם לא מתנהלים ככה, וגם כדאי שתדברו גם על רווח ומחיר
של לא ללכת לבית הספר. אם האיום לא יבהיל אתכם יהיה לכם יותר קל להגיב ברוגע ולילד יותר ברור שזו לא הדרך.

ובכל זאת מה כן אפשר לעשות בסיטואציות כאלו, עוד לפני שהמצב יתדרדר לאימונים? שיום רגשי.

איך נעשה את זה? כאשר מתעוררת הסיטואציה נעזור לילד לתת שם למה שהוא מרגיש. למשל אפשר להגיד לו:

“אני מבינה שזה מאכזב מאוד כשאי אפשר לקבל את מה שתכננת וציפית לו. אם זה היה קורה לי הייתי מאוד מתוסכלת”. או לחלופין לשאול:
“אני מאוד מצטערת שאין לנו ביצים היום בטוחה שזה מעורר בך רגשות לא נעימים. מה אתה מרגיש כרגע?”

בהתחלה, לילד לא מיומן לדבר על הרגשות שלו, ובמיוחד לילדים על הרצף האוטיסטי, לא יהיו המילים והשמות של הרגשות.
כדי שהוא ילמד, אנחנו נשתף ברגשות שלנו בסיטואציות שונות, נספר סיפור מהיום שלנו ואיך הרגשנו.

בנוסף בשלב הזה אפשר להציע לילד להכניס לרשימה את מה שרצה – במקרה שתיארת זו תהיה רשימת קניות, ובמקרה שמדובר נגיד
במשחק/צעצוע זו יכולה להיות רשימת משאלות. ונגיד לילד מתי נוכל לקנות או מתי יהיו שוב ביצים בבית.
יש לקחת בחשבון שיש ילדים על הרצף האוטיסטי וגם ילדים עם הפרעת קשב שצריכים לדעת בדיוק מתי זה יהיה –
אז קחו את זה בחשבון כשאתם מתחייבים על מועד, שהוא באמת ריאלי.

בנוסף, ובמקביל אפשר לתרגל גמישות מחשבתית וגם התמודדות עם תסכול ואכזבה.

לשם תרגול גמישות מחשבתית נעזור לילד לחפש פתרונות לבעיות. עדיף בהתחלה להתייעץ איתו אפילו על בעיה או דילמה שלנו,
כי יהיה לו יותר קל לחשוב על מספר פתרונות. בהמשך אפשר גם לתרגל איתו מציאת מספר פתרונות לבעיה שלו.
עוד דרך לתרגל גמישות מחשבתית היא לעשות דברים במהלך היום יום בדרכים שונות. זה יכול להיות ללכת בדרך שהוא לא רגיל,
או להתנסות למשל ביצירה בחומרים שונים, או להמציא משחק חדש ביחד.

אם הוא מוכן אז אפשר אפילו לשנות חוקים של משחקים ולראות איך זה משפיע על התוצאה של המשחק למשל.
אם הילד לא בררן אז אפשר להתנסות במתכונים שונים, אפילו למשל לאותו סוג של עוגה, עד שמוצאים שניים שלושה שאוהבים.

תוך כדי ההתנסות אפשר להסביר למה ומה הערך של לעשות דברים בדרכים שונות, ובו בזמן להיות קשובים לילד וליכולת שלו
להכיל באותו זמן שינויים כאמור ולא למתוח יותר מידי את הגבולות.

לשם תרגול התמודדות עם תסכול ואכזבה, אפשר שוב להתחיל משיתופים שלנו על סיטואציות מאכזבות ומתסכלות שהיו לנו ולספר איך
התמודדנו וגם לשאול אותו מה הוא היה עושה ומשם אפשר לפתח את הנושא. ואפשר גם להתכונן ולעשות הטרמה למצבים שונים
מעוררי תסכול למשל לקראת פגישה עם חבר.

אפשר לתכנן במה ירצה לשחק, ואז לדבר על מה שירגיש אם החבר לא ירצה לשחק במשחק שבחר או שירצה לשחק במשחק שהילד שלך לא אוהב.
איך הוא יגיב, מה הוא יגיד לחבר. ההכנה הזו בעצם תאפשר לילד לשלוף פתרון מתוך הזכרון שלו.

העליתי כאן בתשובה מספר כיווני פעולה, שביחד יאפשרו לכם לתקשר טוב יותר במצבים כפי שתיארת וגם למצוא פתרונות ביחד ולא באיומים.

אם יש לך שאלה נוספת אני כאן לעזור, שיהיה בהצלחה!

נגה פנחסי אבנטוב,
אימון להתנהלות מיטבית לצד הפרעת הקשב להורים ומתבגרים.