ילד שמדבר בחוצפה

היי אמא יקרה

קוראת את התסכול שלך עד לכאן, אז קודם כל חיבוק גדול את לגמרי צודקת שנמאס להעניש אותו אני יכולה לנחש שזה לא כל כך עוזר,
אז איזה כיף ששאלת ואת רוצה לעשות אחרת.

שאלת מליון הדולר, מה לעשות כשהילד שלנו לא מתנהג יפה? מתחצף? מקלל?

כשהילד שלנו מתייחס בחוסר כבוד כלפי בני הבית זה מפעיל אותנו,
עולים בנו רגשות ואנחנו גם נפגעים. זה הגיוני וכל כך אנושי.

עד גיל 6-7 לילד שמקלל\ מתחצף אין כוונה לפגוע אלא להביע את הכאב, התסכול, הפגיעה שלו.
סימן עבורנו ההורים להבין שקשה לילד שלנו מאוד.

גם מעל גיל 6 זה סימן שלילד שלנו קשה, שיש משהו שמפריע לו, צורך שלא נענה בשונה מהגיל הצעיר בגיל
שמונה המטרה היא לפגוע “להחזיר” “שירגישו מה שאני מרגיש. לכן זה כל כך פוגע ויש גם ציפיה שיבין את המעשה שלו.

לפני שאני נגשת לתשובה יש לי כמה שאלות שכל הורה צריך לשאול את עצמו סביב הסיטואציה בה הילד מתחצף ומקלל:

1. באילו סיטואציה זו קורה? בואי נראה את התמונה המלאה, נעשה רגע זום האוט- ונשאל מה קרה לפני ההתנהגות?
2. מה התגובה שלנו כלפי הילד כשהוא מתחצף? מה התגובה לילד הנפגע?
3. מה אני רוצה ללמד את הילד שלי בסיטוצואציה? – איזה ערך חשוב לי להעביר לו
   (כבוד הדדי, כיבוד הורים, נימוס, תקשורת בריאה, שיתוף וכך הלאה)
4. מה יעזור לי ולילד שלי בסיטואציה? (צעקה\עונש\שיחה\מציאת פתרון וכו’) במילים פשוטות: מה יקדם אותך למטרה שלך
   שהיא בסופו של דבר מערכת יחסים מטיבה עם הילד שלך.

הילד שלך נמצא במצב רגשי שהוא לא יכול להכיל או להסביר, ההתמודדות שלו היא דרך “פריקה” הוצאת כל התסכול ורגשות המכאיבים דרך מילים והתחצפות.

לכן הצעה ראשונה היא  להבין מה הצורך הרגשי: אולי תשומת לב? אולי קנאה? אולי חשש או התרגשות?

תוכלי לענות על זה דרך השאלה הראשונה – מה קרה לפני בסיטואציה?
ובנוסף עבודה על שיום (מתן שם לרגשות) – להתחיל לדבר בשפת הרגשות, לתמלל רגשות, להביע רגשות להוות דוגמא לשיח רגשי.

לדוגמה: הילד שלך מתחצף, איזה רגש זה מפעיל אצלך? (בושה\עלבון\חשש\דאגה\אכזבה\פליאה וכו’ תוכלי להעזר בגלוית רגשות.

דבר שני תני לילד שלך סולם לעלות חזרה מהבור הרגשי שהוא נמצא, לתת לו מרחב בטוח לשתף ולהפתח.
זה לא יקרה ישר אבל עם עיקביות וביסוס אמון (כבר נדבר על איך עושים את זה) את בדרך הנכונה.

דוגמה: “שם הילד\כינוי מקרב  כשאתה מדבר ככה אני מבינה שקשה לך\ משהו מפריע לך.
אני יודעת שאתה יודע שלא מדברים ככה אצלינו, אתה רוצה להגיד לי מה קרה?”

מחכה לתגובה שלו אם הוא רוצה מצויין לתת לו להוציא הכל מבלי לפתור או להציע או להתנגד תני לו את מתנת ההקשבה.

אם לא מעונין – שתיקה, להישאר לידו כל עוד לא פוגע באחר בעצמו או בסביבה.
כשנרגע לחבק ולדבר ברוגע על הסיטואציה. מה קרה? מה הפריע לו\ פגע בו?
לציין שכשהוא מקלל מתחצף או צועק את לא יכולה לעזור לו. את מבינה שקשה לו ורוצה לעזור.

חוזרים לביסוס אימון וזה מביא אותי ישר להצעה הבאה: אין מצב שלא שמעת – חוג אמא.

בחוג אמא את בונה עם הילד שלך את מערכת היחסים, בונה איתו קשר מבוסס אמון, קשר שמכבדים אחד את השני. (באותו היום ובאותה השעה בכל שבוע).

נסתכל על הסיטואציה ממקום מאמן ומחנך יחד- נחנך לא בזמן הסיטואציה אליה אחריה נאמן בכל סיטואציה בחיי היום יום נתאמן על שיח רגשי,
ביסוס קשר, נהווה דוגמה לאיך כן מנהלים וויכוח\ תקשורת וזה מוביל אותי לדבר הבא

שפת הכן: במקום להגיד מה לא לומר “בבית שלא לא מדברים ככה”, לדוגמה:

– “כשאתה מדבר ככה אני מבינה שקשה לך, אתה יכול להסביר לי מה קרה?”.

– “מותר לך לכעוס \להעליב\להפגע\ להרגיש הכל בבקשה תדבר איתי בכבוד ותסביר לי מה קרה זה יעזור לי לעזור לך”.

שמה לב להבדלים? דרך שפת הכן אני ממשיכה לבסס מערכת יחסית של אמון, כבוד מקום בטוח עבור הילדים
בדרך שהיא לא שיפוטית או מבקרת שמונעת את השיתוף.

עוד משהו קטן (גדול) לסיום:
נשים לב איך אנחנו מדברים, מגיבים, מתנהגים כשיש משהו שקשה לנו,
מפריע לנו ונראה איך אנחנו יכולים להיות דוגמה, מודל עבורם לאיך כן מתנהגים, מביעים רגש.

בנוגע להתנהגות כלפי אחותו אני ממליצה לך להתחיל בפוסט הזה של אפרת על מריבות אחים.

לסיכום:

1. עבודה עם רגשות: שיום רגשי ומתן מקום מבטוח לשיתוף.
2. דוגמה אישית : לשתף רגשות, לתמלל רגשות ולעודד את הילדים לשתף.
3. חוג אמא: בוסט של תשומת לב, ביסוס אמון חיזוק מערכת יחסים שתוביל לכבוד הדדי.
4. שפת הכן: מה כן אפשר, איך כן אפשר – למילים שלנו יש כח 😉.
5. המלצה לספרים בנושא שיח רגשי: ספר הרגשות שלי, בתוך הלב שלי, הארנב הקשיב.
6. המלצה 2: להכנס לקורס של אפרת- עיצוב התנהגות- יתן לך מענה מקיף על גבולות סמכות הורית ומה שבינהם ללא עונשים ואיומים.

אני כאן לכל שאלה ואשמח שתחזרי לעדכן אם קיבלת מענה ומה עזר לך.

שלך,

בקי