עונשים

הי אמא יקרה.

את מתארת מצב מאוד מתסכל ותחושת חוסר אונים גדולה.

הבעיה עם עונשים היא שמהר מאוד הם לא אפקטיביים ואז צריך להחמיר עוד את העונש ואז הילד נבהל וזה שוב עובד לזמן קצר ואז
כשהילד מפר כלל ושוב נדרש עונש (והפעם עוד יותר חמור כדי לייצר הרתעה, כי מסתבר שהעונש הקודם לא עבד) וכן הלאה וכן הלאה.

וכמו שאמרת זה באמת לופ אינסופי – כי הבעיה העיקרית עם עונש שהוא לא באמת מלמד את הילד אלא רק יוצר הרתעה זמנית.

אז מה עושים? מייצרים דיאלוג עם הילד.

תבדקי סביב איזה נושא ניתן העונש? מסכים? ממתקים?

בואי ניקח דוגמה עם מסכים:

הסכמתם על שני פרקים, (צריך להיות ברור לך למה את מרשה רק שני פרקים) ואחרי שני פרקים הוא לא מסכים
לכבות ואז נהיה ויכוח ועונש – אם אתה לא מכבה עכשיו ובא לאכול, אז מחר בכלל אין טלוויזיה.

עכשיו דמייני שמראש כשסיכמתם על שני פרקים שאלת אותו ״מה יקרה אם לא תרצה לכבות את הטלוויזיה?״
והוא, שממש כבר רוצה לראות טלוויזיה מבטיח שהוא יעמוד בהסכם.

שם השלב (בגלל שהוא כבר בן 6 ויכול לנהל דיאלוג) להתעקש ולשאול ומה בכל זאת תעשו אם הוא לא יעמוד בהסכם.
לאט לאט תתאמנו שניכם בדיאלוג.

חשוב לי לומר שזה תהליך של שינוי השיח בבית , וזה לא קורה ביום אחד.

שני משפטים שעוזרים לי:

1. לחשוב בלב: ״מה אני רוצה ללמד את הילד בסיטואציה הספציפית״ (למשל לעמוד במילה שלו, והאם עונש ילמד אותו את זה)

2. לשאול את הילד בזמן רגוע: ״מה יעזור לך פעם הבאה״. (למשל מה יעזור לך פעם הבאה לעמוד בהסכם שלנו).

ודבר אחרון, כשיש הרבה ויכוחים סביב נושא מסוים אני בודקת עם עצמי האם הכלל שהצבתי הוא עדיין רלוונטי,
למשל אם כשהוא היה בן 3 שעת השינה הייתה 19:00, כי הוא נכנס לגן עירייה והפסיק עם שנת הצהריים והיה מאוד עייף.

האם זה רלוונטי גם בגיל 6? אולי אני מוכנה להגמיש את שעת השינה ל-19:30?

 (כמובן שהמקרים שנתתי הם רק דוגמאות. את מוזמנת לעשות את ההתאמה לבית שלך.)

ממליצה לך לצפות בסרטון ‘כוחה של סבלנות’ שמתאר איך פעולה פיסית מסוימת תעזור לך לא לאבד סבלנות ולהירגע.

מקווה שעזרתי.

אם את מרגישה שאת צריכה עוד הכוונה מוזמנת לפנות אלי לשיחת ייעוץ.

חן סבן.