קנאה בין אחים

היי אמא יקרה, מה שלומך?

אני בטוחה שזה מפעיל את כל החששות והפחדים, בכלל, אחים ומערכת היחסים ביניהם היא הבטן הרכה של כל אמא.

כתבת שאת פועלת כדי שלא יהיו אפליות בבית ושהאחים יקבלו יחס שווה בשווה, אני רוצה להתייחס לזה.

כשאנחנו מרגישים מחויבות לייצר שיוויון בין הילדים, כי זה מה שהילדים שלנו דורשים, או כי אנחנו רוצים להמנע מקנאה,
רוב הסיכויים שלא נשיג את שביעות רצונם, הם לא יהיו מסופקים, לא יהיו מספיק מרוצים ותמיד יסתכלו על מה שיש לאח שלהם.

הדבר הכי משמעותי שאנחנו יכולים להגיד לעצמנו הוא שגם כשהם לוחצים לשיויון הם לא *באמת* רוצים להיות שווים.

הם רוצים להיות ייחודים, זו הרי משאלת הלב של כל אחד מהילדים שלנו. להרגיש ייחודים. שיוויון הוא גורם מפריע לייחודיות, כולם כמוני, כלום אהובים בדיוק כמוני.

להיות אהובים בצורה שונה לא אומר להיות אהובים פחות, זה אומר להיות אהובים ייחודים.

אני אוהבת כל אחד מילדיי בזכות האני המיוחד שהוא והרבה פעמים אחזור מהקניון עם שקית אחת עבור ילד אחד על אף שיש לי ארבעה.

וכדי שיהיה לך כלי להתמודדות עם קנאה והשוואות אני אשתמש בדוגמא מהבית הפרטי שלי:

כשאנחנו אוכלים ואני מוזגת להם לצלחת אורז

אחד מהילדים שלי (גם הוא הסנדוויץ) יגיד כמעט תמיד

״שמת לו יותר ממני״

אני יכולה להתווכח עם זה, וזה גם כנראה האוטומט שלי. להגיד לו איזה שטויות, שמתי לשניכם בדיוק אותו הדבר.
הבעיה היא שכשאני עושה את זה אני גם מבטלת את ההרגשה שלו וגם לא נותנת לו מקום.

אז במקום האוטומט הזה

אני מתמקדת בצרכים שלו

וכשהוא יתלונן ששמתי לאחיו יותר מאשר לו, אני אענה לו ״אוי מאמי שלי, אתה עדיין רעב?״

מבלי להתייחס בכלל למה שקורה בצלחת של הבכור.

כל ילד צריך לקבל בהתאם לצרכים שלו וכשכל אחד מהם יקבל מענה שמדויק לצרכים שלו את תראי ניצוצות של פרגון וקרבה בין שניהם.

עוד כמה הצעות שאני רוצה לתת לך לטובת יצירת קרבה וחיבור בין שניהם:

1. זמן זמן זמן ולא רק זמן, זמן איכותי. תייצרו חוג אחים ביום קבוע ושעה קבועה, זמן קבוע שבו הם חווים חוויות משותפות,
מלמדים אחד את השני דברים חדשים או יוצרים פרויקטים משותפים.

2. פעם בשבוע ארוחת הערב היא משימה שלהם. הם אחראיים לבחור מה אוכלים, לדאוג לקנות את המצרכים (אם חסר) להכין,
לחתוך סלט, לערוך את השולחן, לשטוף את הכלים ולייצר שיח סביב השולחן. כל אותו הערב הוא משימת האחים.

3. לפחות פעמיים בשבוע צרו שיח משפחתי, משחק משותף, אמת או חובה, משחק שאלות, זמן חיבור שבו אנחנו משתפים אותם והם משתפים אותנו.

(אצלנו בבית קוראים לזה קוץ ופרח, כל ערב  בארוחת הערב אנחנו משתפים במשהו פחות נעים שקרה לנו במהלך היום, שזה הקוץ,
ובמשהו נעים שחווינו, וזה כמובן הפרח. זה שיתוף שיוצר שיח וחיבור עמוק גם בין האחים).

4. עודדו אותם למצוא תחומי עניין משותפים ולהשקיע בהם ביחד, לדוגמא ללמוד ביחד לנגן על כלי או להתאמן בתחום ששניהם אוהבים.

לסיכום, קנאה היא דבר טבעי, אנחנו לא רוצים להמנע ממנה.
אנחנו כן רוצים ללמוד איך לחבר בין האחים ואיך ליצור עבורם מערכת יחסים מיטיבה ונעימה לצד הקנאה.