האם יציאה מהמיטה ודחיית שעת השינה היא שלב התפתחותי תקין לילדה בת שנתיים וחצי?

היי אמא יקרה,
איזו התמסרות ועבודה טובה עם הכלים.

קצת רקע לתשובה שלי:
בגיל שנתיים וקצת ועד הפרידה מהגן הפרטי, השנ”צ בגן מתחיל להשפיע על שעת ההירדמות בלילה.
ומה שבאמת עבד עד גיל שנתיים, עובד פחות (בהקשר של שעת השינה). מה זה אומר בעצם?

ילדים בגיל שנתיים זקוקים לפחות שינה מבעבר. אין זה אומר שהם לא זקוקים לשנ”צ- הגוף עייף פיזית,
אך לא מופרש הורמון השינה, מלטונין, כפי שמופרש בשעות הלילה. כלומר עד כמעט גיל 3 הם אכן זקוקים לשינה הזו.
אותה שינה בצהריים, היא שמשפיעה על שעת ההירדמות כי בגיל הזה הם יכולים להיות ערים 6 שעות, ואפילו קצת יותר, משעת הקימה בצהריים.
ולכן, חסר לי פרט חשוב- באיזו שעה בד”כ היא מתעוררת מהשנ”צ בגן?
כפי שאני רואה את זה, ההארכה של שעת ההירדמות קשורה בקשר ישיר לשנ”צ בגן.

לצד כל מה שהקדמתי למעלה- אשים כאן דגש על מה שיכול לקדם אותנו בכל זאת:
כתבת שאתם מנסים לאפשר לה עצמאות סביב השינה- וזה נהדר. גם הוספת שלרוב אבא “מפנק”.
מה שחשוב כאן זו העקביות כי אחרת זה מבלבל עבורה אם את מתעקשת והוא לא.
עצמאות איננה בכל מחיר והיא גם מתפתחת מתוך תלות.

ולכן, חשוב לי שתחשבו יחד על כל הפעולות שאתם עושים לפני השינה וחשבו יחד היכן תרצו
ותוכלו לאפשר עצמאות מלאה וגם בדקו איתה – כמה היא רוצה בכך?
היא בת 2.5- ייתכן והפעולה המוטורית של להתלבש עדיין מסובכת לה, וזה הגיוני ש”תתפנק”.
יכול להיות שזה מתוך קושי. שעליו נוכל כמובן להתאמן שוב ושוב.

בנוגע לקימות מהמיטה ובקשות של פיפי ומים – מאוד ייתכן שקשור ברמת העייפות שלה,
ייתכן ולא עייפה מספיק כשנכנסים למיטה.

ממליצה שלפני שעולים למיטה ואחרי כל טקס השינה המאוד מסודר שלכם שאלו אותה:
“מאמי שלי, עכשיו עולים למיטה. יש עוד משהו שאת צריכה מאיתנו?”
הזמן הזה לפני השינה, במיוחד אם הוא מוקדם מידי עבורה הוא בדיוק הזמן שבו “נזכרים” בכל מיני דברים כי זה הזמן השקט שלנו, הזמן לחשיבה.

מקווה שעזרתי בתשובתי, ושולחת חיבוק וגם כוחות (כי בקרוב מאוד לא יהיה שנ”צ וזה לגמרי יורגש בשעות הערב ובשעת ההירדמות)
ואם משהו לא ברור- אני פה בשמחה לעזרה.

קרן חג’ג’ – מומחית בהתפתחות תינוקות ואמהות- יחד.