הי אמא יקרה,
קודם כל איזה כיף לשמוע שאת לומדת ורוכשת עוד ועוד ידע וכלים כדי להיות האמא שאת רוצה להיות ובשעה טובה על ההריון! אמן שיעבור בקלות ובידיים מלאות 3>
כתבת שההריון הוא רקע אבל מאוד יכול להיות שהוא ממש הבסיס, המעבר מלהיות ילד יחיד לאח בכור מתחיל כבר ממש מעכשיו.
בין אם סיפרתם להראל על ההריון ובין אם לאו, יכול להיות שהסביבה מברכת אותך, שאת חשה עייפות, קושי בלהרים אותו או
נעדרת לבדיקות והראל מרגיש את היציבות סביבו מתחילה להתערער.
אם נצרף לזה את השלב ההתפתחותי שבו הראל נמצא – גיל 3 – שמביא איתו התפתחות חדשה, הבנה יותר עמוקה של דברים שהוא יכול ומסוגל לעשות בעצמו,
ואיתה האפשרות לסרב לבקשות מהסביבה, נקבל יחד כל מיני התנהגויות מפריעות שמתחילות לצוץ.
אם נזכור שהוא לא נגדנו (או נגד סבתא) אלא בעדו, נחשוב יחד מה בעצם הראל מבקש בהתנהגות שלו?
1. אותך ואת תשומת הלב שלך – בכל פעם שהוא מתנהג בצורה מסוימת לסבתא או אלייך הוא מקבלת את תשומת הלב שלך,
לא משנה לו אם מדובר בתשומת לב חיובית או שלילית, תשומת לב זו תשומת לב.מה אפשר לעשות?
למלא את מיכל תשומת הלב בזמן קבוע בחוגאמא – למרות שהוא בן יחיד, יש משהו מיוחד בזמן קבוע בשבוע שהוא רק שלכם, שהטלפון בצד,
שעושים משהו שהוא נהנה ממנו במיוחד ומלא בנוכחות ללא מטלות הבית ברקע.
2. שליטה ובחירה – בבחירה להפוך מילד יחיד לאח בכור אין להראל שליטה, במיוחד אם הוא עדיין לא מודע להריון
אלא רק מלא בסימני שאלה לגבי השינויים סביבו או השינויים שיבואו.
מה אפשר לעשות?
לייצר עבורו שליטה במה שכן אפשר דרך עצמאות מחשבתית ופיזית.לדוגמא: אם ללכת לסבתא ברגל או בעגלה, לעלות במדרגות או במעלית, לאכול אורז או פסטה, ללבוש חולצה כחולה או אדומה.
וגם, ללמד אותו פעולות עצמאיות שהוא יכול לעשות, כמו: לקלף ביצה לארוחת הערב, למלא לו את בקבוק המים או לסחוב את התיק.
כשנייצר להראל את האפשרות לבחור עליו ועל הגוף שלו, כנראה שהוא יבחר פחות ופחות לשלוט בנו ובגוף שלנו.
לצד המענה שניתן בשני המישורים הללו, אנחנו אמורות לראות הפחתה בסיטואציות מהסוג הזה, ואם הן עדיין קורות,
כדאי לבחור תגובה אחת שתהיה התגובה העקבית שנדבוק בה כדי לייצר תהליך למידה.השאלה המנחה לבחירת תגובה מתאימה היא: מה אני רוצה ללמד אותו?
לדוגמא: אם אני רוצה ללמד אותו הקשבה לגוף, אני אגיד “הראלי זה מגעיל אותי שמלקקים אותי,
אז אני עוברת לספה השניה, אתה רוצה שנבנה יחד במגנטים?”
לסיום,
זכרי שהראל נמצא בשלב שאין לו עדיין אמפתיה לסביבה.
הוא עסוק בו ובעצמו ומבחינתו מה שהוא מרגיש = כל העולם מרגיש – כלומר, אם לו כיף כנראה שגם לסבתא כיף.
זה תקין ונורמלי, לכן אנחנו עוד לא יכולות לבקש ממנו שיתחשב ברגשות של סבתא כי הוא טרם פיתח את היכולת הזאת.
עדיף שנתמקד במה הוא מבקש דרך ההתנהגות שלו, איך אפשר לתת לו מענה ולהגיד איך כן אפשר להתנהג.
מה את חושבת?
אני כאן אם יש לך שאלות נוספות,
