אמא יקרה, כמה קשה זה לגלות כזה גילוי. כמה כואב! ליבי אתכם!
ראשית חשוב לי שתדעי, ללא כל קשר להתעללות, שבממוצע עד גיל 6, 15% מהילדים עדיין מרטיבים, כך שהדבר קורה בבתים רבים ויש מה לעשות.
בשלב הזה ועד גיל 7, הרטבת הלילה מוגדרת כפיזיולוגית הנגרמת משתי סיבות אפשריות:
לרוב הדבר יחלוף סביב גיל 7, ובמידה ולא, אמליץ לגשת למרפאת הרטבה. אוכל להמליץ לך על כזו אם תרצי בהמשך.
אינני יודעת מספיק על מה שילדך המתוק חווה בגן ובאיזו תדירות, אבל אין ספק שהדבר פגע במתן האמון שלו במבוגרים, וכן ייצר קושי רגשי שמשפיע עליו בכל מיני מרחבי חיים.
חשוב להבין כי האמון ייבנה באופן תהליכי ומתוך רצון חופשי שלו בלבד, תוך עבודה שלכם ברקע כמובן.
מה אני מציעה:
אני מניחה שאינכם כופים עליו מגע בשום צורה, אך בנוסף, חשוב מאד להכין את הסביבה בהקשר הזה
(לעדכן סבתות, סבים, דודים וכו – לא לחייב מגע באף צורה או דרך) – ולחזור שוב ושוב על המנטרות – “אתה לא חייב אם אתה לא רוצה”,
“אתה יודע הכי טוב מה נעים לך”, “אתה מכיר את הגוף שלך יותר טוב מכולם” וכדומה).
חשוב שהזמן הזה יכלול כמה שיותר מגע, מבט עיניים, שתהיו בלי הנייד, והמון בחירה שלו (במסגרת האפשרית כמובן).
במידה וכיום אתם עושים חוגאמא /חוגאבא, ממליצה להגביר את הזמן הזה, ולהוסיף 10 דק כאלה ביום – כל יום.
לנו ההורים בדרך כלל יש נטייה להתייחס קודם כל להתנהגות שאותה אנחנו רואים בעין, בעוד שזהו רק קצה הקרחון. את מה שהילד מרגיש וצריך אנחנו לא רואים בעין
ולכן לא תמיד נזכור שדווקא לשם תשומת הלב שלנו צריכה ללכת, כיוון שהיא מובילה להתנהגות שלו.
המטפל הרגשי הטוב ביותר לילד שלנו – הוא אנחנו ההורים. ממליצה בחום להעשיר את השפה הרגשית בביית כלומר להביע מגוון רגשות במילים (ולא רק בהתנהגות). איך?
הלוואי שהיה אפשר להניח כאן את כל התורה כולה, אבל אני לא רוצה להציף אותך.
כן מזמינה אותך לחשיבה האם יש בביית התניות/ איומים/ ביקורת וכמה. כל אלו פוגעים בקשר ובמאמץ ליצירת מרחב בטוח וקרוב.
תשומת לבכם שלא מעירים לו / נעלבים כשהוא לא רוצה מגע חשובה מאד. זה עשוי לייצר אנטיגוניזם מצידו.
השאיפה היא לשדר שזה נון אישיו, זו זכותו הבסיסית ואנחנו רוצים שהוא ילמד לכבד את רצונו ושלא ירצה (מלשון ריצוי) אחרים.
בנוסף, בהנחה שהבטחון העצמי שלו נפגע, (אני לא יודעת את כל הפרטים ולכן רק מניחה), אחת הדרכים המרכזיות לעזור לו לבנות את הבטחון העצמי שלו
הוא פיתוח תחושת המסוגלות – על ידי הגדלת העצמאות – פיזית ומחשבתית.
עצם העובדה שהוא רוצה לחבק ולנשק אותך אמא, זו התחלה מצוינת.
זה אומר שהוא סומך עלייך ורוצה בקרבתך, על אף הכאב הרגשי שהוא מרגיש. מציעה בחום לתמלל את החיבוק שאת נותנת לאבא לידו
(למשל- יואו איך בא לי חיבוק, התגעגעתי אליך!) כנ”ל מול האחים אם יש כאלה. וכמובן לספר לו איך את אוהבת שהוא מחבק אותך.
דבר אחרון חביב, ממליצה לך בחום לקבוע פגישת מיקוד אחת לפחות עם מאמנת.
יש כאן הרבה פרטים וכיוונים שכדאי להרחיב עליהם על מנת להקל גם עליכם וגם על המתוק שלכם.
אם תרצי, אני כאן בשבילך, כמו גם כל אחת מהמאמנות המעולות בבית אמא מאמנת.
שולחת לך חיבוק וחיזוקים ואם תרצי, תחזרי לעדכן
בשורות טובות, הדר להב.
52 שבועות בהם תקבלי למייל תוכן 'הידעת?' שיעזור לך להבין טוב יותר את הילדים שלך
אמא מאמנת בע״מ
רחוב אהרון איתין 2 תל אביב , 6900316
בטלפון: 077-3200785
במייל: help@imameamenet.co.il
או
לחצי כאן להתחלת שיחה בוואסטאפ
