התארגנות בבוקר לילדה בת שנתיים

היי יקרה,

מה שאת מתארת עם בת השנתיים שלך מאוד אופייני לגילה.
עם כמה שזה קשה עבורך (ובטוח שזה קשה, בטח בבוקר שזה לחוץ וצריך כבר לצאת מהבית), זה שלב התפתחותי
שהמהות שלי היא  “אני יכולה בעצמי” – אני יכולה לעשות בעצמי ואני יכולה גם להחליט בעצמי, כי אני כבר לא יישות אחת עם אמא שלי.

הצורך בעצמאות נוכח ומשמעותי מאוד בגיל הזה ועל כן המשימה ההורית שלנו היא לתת את המענה לצורך הזה בצורה שתיטיב איתי ועם הילדה שלי.

איך עושים את זה בהתארגנות הבוקר:

1. ראשית אמליץ לך להתחיל את הבוקר בחיבור – חיבוק, משחק, שיר – כל דבר שמחבר אתכן ביחד אחרי הלילה שבו הייתן נפרדות. זה ייתן כבר מענה לצורך הזה.
2. הדרך לתת מענה לצורך בעצמאות ובשליטה בהתארגנות הבוקר עוברת דרך העצמאות המוטורית והעצמאות המחשבתית:
   
   1. הכינו ביחד לוח התארגנות שמפרט את הפעולות שצריך לעשות – השתמשי בסמלים וציורים שהילדה שלך יכולה לצבוע ולהדביק – ותלו אותו במקום בולט.
   2. תני לילדה שלך את העצמאות בפעולות שהיא עושה – שהיא תוריד את הטיטול, שהיא תזרוק אותו לפח, שהיא תסגור את הטיטול בעצמה
      (מומלץ להחליף בעמידה ולא בשכיבה ברגע שהילד עומד). שהיא תפתח את הברז, תמלא את הכוס של המים ותצחצח בעצמה
      (גם אם זה לא ממש עומד בסטנדרטים) ואת תצחצחי לה אחריה.
   3. לצד הפעולות הפיזיות שהיא תעשה בעצמה – תני לה את האפשרות להחליט. לבחור את הבגדים שהיא רוצה, את המקום בו היא רוצה להחליף את הטיטול,
      את השיר שתשירו בזמן שתחצחצו שיניים. את הבחירה תציעי לה בין 2 אפשרויות שאת אדישה לגבי בחירה שלהן והוסיפי את המשפט
      “מה את בוחרת? את מחליטה.” תוודאי שהסביבה מותאמת גם לעצמאות המוטורית וגם למחשבתית (אם את לא רוצה שתלבש מעיל בקיץ, תדאגי שהמעילים לא נגישים לה).
   4. ובכל הזמן הזה תזכרי שעצמאות נבנית מתוך תלות ולכן תהיי שם איתה, תביני איפה היא צריכה עזרה ותתני לה את העזרה הכי קטנה שאפשר, כך שהיא תחווה את חווית ההצלחה.

הדרך להעביר לה את העצמאות עוברת דרך 3 שלבים:

1. השלב הראשון הוא הטרמה – ילדים לא אוהבים מסיבות הפתעה. בטח לא בעצמאות שיכולה להחוות כהרעה בתנאים מבחינתם.
   הכנת לוח ההתארגנות יכולה להיות הטרמה מצויינת עבור ילדתך.
2. השלב השני יהיה סימולציה – בחרי פעולה אחת אותה את מעבירה לאחריות הילדה שלך ועליה תעשו סימולציה – משחק על יבש.
   מטרת הסימולציה היא לאמן את הילדה שלך במיומנות וגם שלך לתצפת ולראות איפה היא מתקשה ואיפה הסביבה לא תומכת
   בעצמאות (נגיד ברז גבוה מדי ואין שרפרף). את הסימולציה עושים לא בזמן הסיטואציה -כלומר לא בבוקר עצמו – אלא בזמן רגוע
   בו גם את וגם היא פנויות לחזרתיות ואימון. בכל פעם שתראי שהפעולה הוטמעה תוכלי להוסיף פעולה נוספת.
3. העזרה הכי קטנה שאפשר – זו פעם ראשונה שהיא עושה את זה בעצמה. היי שם לידה ותני לה את הפוש הקטן בדמות
   הפעולה שמפריעה לה, אך כזו שלא תיקח ממנה את חווית ההצלחה.

יכול להיות שהיא לא תשתף פעולה – זה הגיוני ולגיטימי, זה חדש לה והיא עוד בודקת את השטח ומצד שני – היא רק בשליטתה של עצמה.
במצב כזה אני ממליצה לך להציע לה את הבחירה שאפשר (“את בוחרת ללכת לגן היום עם פיג’מה או להתלבש),
לשאול אותה “מה את צריכה בשביל להתלבש עכשיו” ולהיות מאוד אמפתית לקושי שלה “ברור שאת מעדיפה לשחק עכשיו,
זה הרבה הרבה יותר כייף. הבעיה היא שהטיימר לזמן משחק הסתיים, ועכשיו הגיע הזמן להתלבש”.

לצד כל אלה אמליץ לך בחום על זמן 1:1 איכותי איתה.
באיכותי אני מתכוונת ללא הסחות דעת כגון מסכים, כביסה, כיור, אחים אחרים,
בו אתן עושות משהו כייפי. בגיל הזה זה מאוד פשוט – מבחינתם ללכת אחרי נמלה ברחוב זה פסגת האושר היומית שלהם. הזמן הזה
ביחד יבסס את מערכת היחסים איתך והרי אנחנו הכי משתפים פעולה עם מי שאנחנו בקשר טוב איתו.

מקווה מאוד שעזרתי לך, אשמח אם תעדכני אותי איך זה הולך לך.

אני פה בשבילך,
ליאור מיטלמן.