נופר חסון קרייב
נופר חסון קרייב
ההורות נולדת מהזוגיות ובמהלך החיים עם העומס והשחיקה- המצב מתהפך. מערכת היחסים הראשונה שהילדים רואים וסופגים היא הזוגיות שלכם והם מחקים את האופן בו אתם, ההורים, מתנהגים אחד לשני. לכן, יש לזוגיות שלכם כוח להשפיע על ההורות שלכם ועל הילדים שלכם- לטובה. תכתבו לי ונעשה את זה יחד

אז למה אני מרימה אחריו את הגרביים?

כשסיפרתי שאני מרימה אחרי טל את הגרביים שמפזר ברחבי הבית היו שהרימו גבה.
הייתה גם אחת שטענה שזה הופך אותי למשרתת שלו.

והאמת היא?

שזה ממש סבבה לי מסיבה אחת פשוטה –
בפעולה הזאת אני מפסידה עוד דקה מהיום ומרוויחה את מערכת היחסים שלנו. כן, ככה דרמטי.
כשאני לא עסוקה בלהעיר, להתעצבן ולמלא את הראש במחשבות על כמה הוא לא רואה אותי,
לא מעריך ולא מקשיב, אני פנויה למלא לעצמי את הראש בהבנה הפשוטה שהוא פשוט לא שם לב.

זה לא מפריע לו כמו שזה מפריע לי ונוסיף לזה קשב וריכוז
והנה קיבלנו פעולה שבשבילי היא פשוטה ובשבילו מורכבת.

ולא התחייבנו לעזור זה לזו? לא התחתנו כדי לתת יד וכתף,
כל אחד איפה שחזק יותר?

אז כן, אני מרימה אחריו את הגרביים שהוא מפזר
והאמת היא שיש יותר ויותר פעמים שהוא זוכר להרים בעצמו.
וכשלא? אני בוחרת בנו על פני גרב.

ואני יכולה להבין גם את הרמת הגבה. לגמרי מבינה וגם הייתי שם,
תקופה ארוכה מידי שעלתה לי בזוגיות שלי.

במצב הרוח שלי, בסבלנות שלי לעצמי, לטל, לילדים
למטלות הבית ולמשימות שלי
וישמע רחוק וגדול אבל גם באושר שלי.

זה תמיד בדברים הקטנים ומה קטן כמו גרביים?

הבעיה היא כשאנחנו לוקחים את הדברים הקטנים והופכים אותם לבעיות גדולות
כי זה ממש פשוט ולרוב גם לא נשים לב.
כשנריב על גרביים בעצם נריב על הרצון להרגיש שרואים אותנו.
להרגיש שמעריכים אותנו ושאנחנו משמעותיים עבור הצד השני.

נולדנו עם צורך להרגיש אהובים וראויים. זה טבעי ואנושי
וכשנצליח לזכור את זה אז גם נזכור שהגרב יכולה להיות האמצעי
לא אמצעי מלחמה אלא אמצעי שלום.

להתחבר, לחבר, להסביר מה אני באמת צריכה ממנו?
מה אני באמת רוצה ומבקשת?
כי זה לא באמת שירים את הגרב
אלא שיעזור לי
שיתן לי יד, כתף
ויקשיב לי ויאהב אותי.

אז איך אני עוצרת להעביר את המסר הנכון?
זוהי ידרוש ממני קודם לדייק לי אותי
וזה יהיה חייב להתחיל מאיך אני מרגישה?

למה?

כי כשהכעס מציף ושוטף קשה לי לשים לב.
לאיך אני מגיבה, למה שאני אומרת, לכמה אני פוגעת
וגם, ובעיקר, למה שאני מרגישה.

הכעס הוא רגש מתעתע, הוא מכסה מגוון רגשות מכאיבים שמפעילים אותו.
אז מה יש מתחת? אכזבה? עלבון? עצב? בדידות? אשמה?
אולי געגועים? דאגה? בושה?

בזוגיות החיצים יעופו מתוך אוטומטים ופעולות שהורגלנו אליהן
והן לא הגיעו סתם,הן שומרות עלינו ועוזרות לנו לשמור על החומות שלנו.
העניין בחומות הוא שהן מרחיקות והעניין בזוגיות הוא קרבה ופגיעות
מבינים את הדיסוננס?

נשאלת השאלה מי יוריד את החומה ראשון והאמת? שזה לא משנה כי
ברגע שאני מאפשרת להתקרב אלי, יש לצד השני מקום לבחור, להרגיש, להיכנס.

וכאן האגו יכנס לתמונה ויצעק וישתולל ויעשה הכל כדי לשמור עלינו רחוק
זה התפקיד שלו. השאלה אם הוא משרת אותנו? עוזר לנו באמת עכשיו?
או אולי רק רץ באוטומט ואנחנו יכולים לרגע בלעדיו?
זה מפחיד לנסות אבל יותר מפחיד לתת לו לשלוט.

אז איך בתכלס מתאמנים בזה?
טוב ששאלתם.

הנה כלי שאני ממש אוהבת שעוזר לנו לתרגל את העצירה והבחירה.
הוא עוזר לנו להשהות רק את האוטומט ולבחור אם אנחנו רוצים להפעיל
אותו או שאולי הפעם רוצים לפעול אחרת.

קוראים לכלי הזה “מסרי אני” והוא הולך ככה:

  1. מה אני רואה? באופן נקי ואובייקטיבי, תיאור הסיטואציה כאילו מתוך תמונה
  2. מה אני מרגישה כתוצאה מכך: באופן שמתאר את הרגש הסובייקטיבי שלי,
    ללא האשמה או העברת האחריות.
  3. מה אני צריכה/ מבקשת: פעולה פרקטית ובהירה שתעזור לי מהצד השני.

דוגמה? בכיף:

  1. אני רואה שהגרביים מפוזרים בבית.
  2. זה גורם לי להרגיש זלזול, חשוב לי שהבית יהיה מסודר אחרת קשה לי להתנהל בבית.
  3. אני צריכה שתקפיד לפני היציאה מהבית לאסוף אחריך.

כשאני מעבירה את הרגש והצורך שלי ללא תוקפנות אני משאירה מקום לצד השני
להקשיב ולבחור אם לשתף איתי פעולה.
הוא לא מרגיש בסכנה לא כי אני מסוכנת, פשוט כי כשאנחנו מרגישים ביקורת המוח
שלנו מאותת מצוקה ולרוב ניסגר/ נברח/ נתקוף חזרה. בכל אלו- אין מקום לשיח או פתרון

ובטח לא לשלום וקרבה
והרי זו המטרה לא?

עוד תוכן רלוונטי
אין אמא שלא רוצה שהילד שלה יהיה בטוח בעצמו. אם את קוראת את הפוסט הזה אז כנראה שגם את רוצה. אבל רגע – עצרת לשאול את עצמך באמת – מה זה ילד בטוח בעצמו? מה זה אומר ילד שמחובר לרצונות שלו, לשאיפות שלו, לקול הפנימי שלו? בספרה של אליס מילר…
מה ההבדל בין אשמה הורית לאחריות הורית? ואיך הבחירה בין השתיים עושה הבדדל גדול על ההרגשה והתוצאות שלנו?
לפעמים בטירוף החיים צריך לעצור לרגע לשאול את עצמי מה אני רוצה? זה לא פשוט בכלל לעצור ובטח לא פשוט לעשות שינוי .
קורסים רלוונטים
כל הרעיון בקורס הזה הוא לא לחשוב שהילד שלנו הוא איזה רובוט צייתן
שלא עושה טעויות
זה לא התפקיד שלנו
התפקיד שלנו הוא ליצור אווירה שתומכת בהתנהגות טובה שלהם,
תומכת בצמיחה שלהם,
תומכת בהם כשהם טועים הם אף פעם לא יהיו מושלמים
וגם לא אנחנו.
כל הרעיון בקורס הזה הוא לא לחשוב שהילד שלנו הוא איזה רובוט צייתן
שלא עושה טעויות
זה לא התפקיד שלנו
התפקיד שלנו הוא ליצור אווירה שתומכת בהתנהגות טובה שלהם,
תומכת בצמיחה שלהם,
תומכת בהם כשהם טועים הם אף פעם לא יהיו מושלמים
וגם לא אנחנו.

כל כך טוב שבאת!

מה מחכה לך בפנים...

הכי קל להתחבר לאתר בית אמא מאמנת עם חשבון שכבר יש לך
יש לי חשבון היכנסי >

פתיחת תקלה

המחזור האחרון בליווי 12 מפגשים
עם אפרת מתחיל ב29.3
ההרשמה עכשיו!

שנתקדם?