אמא, את רגע לפני פיצוץ

כל אמא, בכל גיל של הילדים שלה, בכל שלב נמצאת בנקודות פיצוץ.

זה לגיטימי אנחנו לא ביוניות אנחנו אנושיות.
לצד זה, כל אחת מאיתנו הייתה רוצה להפחית את כמות הפיצוצים ולהגיע לילד שלה מתוך קשר בטוח, קרוב ובעל השפעה.

אז מה עושים?
תני לי לספר לך סיפור קצר..
כשרוני שלי הייתה בת שנה וחצי שנתיים (היום היא בת 4 וחצי ) היא אהבה לאכול עם הידיים כמו כל ילד בערך בגילה..
אממה היא הייתה אוכלת אולי 2-3 כפיות יוגורט ואז פותחת בשיעור יצירה, כל היוגורט שלה מרוח על הפנים, ידיים, בגדים, שולחן כיסא וכמובן הריצפה.
ברגעים האלה הייתי מתחרפנת, גם לנקות את הכל, גם זלזול באוכל והכל היה התנגש לי.

מצד אחד הערכים שחשוב לי לגדל את הילדה שלי בסביבת התפתחות תקינה ומותאמת לגיל שלה, לצד ערכים כמו סדר וניקיון למשל.

מלא אשמה הייתה בתוך ההתנגשות הזו. גם התפרצתי עליה והיא בכלל מתפתחת בהתאם לגילה,
גם הייתי מתוסכלת שעכשיו יש לי עוד משימה מעצבנת לעשות- לנקות את הכל ואותה.

אז מה עזר לי?

שאלה אחת שמשנה את כל התפיסה והמחשבה שנתנה לי שקט וגם דרך לחיים.
שאלה שתעשה לך שקט וככל שתתאמני בה היא תבוא בטבעיות.

מה אני רוצה ללמד אותה? זו השאלה.

תשאלי את עצמך מה את רוצה ללמד את הילדים שלך, אילו ערכים חשוב לך להעביר להם?

הרי בכל סיטואציה שעוד שניה הפיצוץ מגיע יש לך 2 אופציות:

האחת, להעביר להם מסר על הערכים שחשובים לי דרך כעס, הפחדה, אכזבה עצבים וכו’

השנייה, לעצור את התגובה המידית ולהבין מה את רוצה ללמד אותם והכי חשוב איך את רוצה ללמד אותם.

הנה כמה אפשרויות:

1. “רוני אחנו לא מורחים את היוגורט. את יכולה לאכול עם כפית, עם האצבע, לשים בצלחת.”
2. לא להגיד כלום, להביא חבילת מגבונים, נייר ולהתחיל לנקות. לעשות את הפעולה לאט. להניח את החבילה קרוב אליה,
   לקחת מגבון, לנגב. להזמין אותה לקחת נייר או מגבון ולנקות גם מבלי להגיד מילה.
3. “אויי יש כאן ממש בלאגן, אנחנו ננקה יחד הכל, את יכולה לשחק בגועש\בצק\קצף\באמבטיה עם הבועות, בואי ננקה הכל יחד ותלכי לשחק.”

בכל אחת מהאופציות את אומרת מה כן עושים, את מלמדת את הערכים שחשובים לך דרך כן. מה לא עושים לצד מה כן עושים.

כשאת שואלת את עצמך מה את רוצה ללמד אותם ואיך את רוצה ללמד אותם את מלמדת את הילדים שלך שתמיד אפשר לתקן ושאפשר לתקן לומדים מטעויות.
כשילדים לומדים מטעויות, מוצאים פתרון לבעיה בעצמם, תחושת המסוגלות שלהם עולה וככה הביטחון שלהם גדל. הם גדלים להיות ילדים אופטימים ועצמאים.

בנוסף את מאפשר מענה לצורך שלהם, למשל במקרה הזה מענה לצורך תחושתי. המשחק ביוגורט בקלות יכול להיות משחק בבצק, קצף או גועש.

כשאת ללא מילים בשקט ולאט מדגימה להם איך לנקות, לבשל, להכין רשימה, כל פעולה, הם לומדים ממך, את דוגמה עבורם.

(ילדים ובעיקר ילדים צעירים לומדים מחיקוי והדגמה ופחות מהסברים).

את מלמדת אותם את הערכים שחשובים לך בדרך מכבדת:

– כל טעות אפשר לתקן.

– מלכלכים מנקים.

– אחריות.

– להעריך אוכל.

– שמירה על סדר וארגון.

– פתרון בעיות.

– שיח חיובי- אופטימיות- מה כן אפשר.

– דוגמה אישית- הדרך שאני מגיבה ככה היא תגיב כשהיא “תתפוצץ”.

ועוד ועוד..

האיך נלמד את הילדים שלנו את הערכים שחשובים לנו היא המפתח לקשר משמעותי ובעל השפעה, אהבה וביטחון.
יש כאן רווח כפול, גם אווירה טובה, גם למידת ערכים וגם את מתנהגת כמו שהיית רוצה ומהווה דוגמה, מודל הורי לילדים שלך.

ורגע, אני יודעת שאולי מתגנבת המחשבה של “כן בטח, ברגע האמת אני אעצור ואשאל את עצמי מה אני רוצה ללמד אותם ואיך”..

ברור לי לגמרי, זה לא בפעם אחת ולכן מתאמנים על אפשרויות כשלא מתפוצצים,

אמרתי כבר שזו דרך לחיים?

שלב ראשון – אילו ערכים חשוב לך ללמד את הילדים שלך?

שלב שני – איך היית רוצה ללמד את אותם ערכים?

קחי תרגיל להתאמן עליו:

תחשבי על סיטואציה אחת שמטריפה אותך מול הילד שלך.
איך את מגיבה? איך היית רוצה להגיב? אילו ערכים חשוב לך ללמד אותו בסיטואציה הזו –
בדרך כלל אילו הערכים שנפגעו ומעוררים בך את “הפיצוץ”.

אחרי שיש לך רשימה קטנה של ערכים חשובים לאותה סיטואציה תכתבי לך את האופציות
שיש לך לפי מה כן אפשר, תבחרי את הדרך שאת רוצה ומה את מרוויחה מהדרך הזו.

לא יודעת אילו ערכים?
יש לך שאלה, רוצה הכוונה?

תכתבי לי,

איתך בקי.