מיכל ליטבק
מיכל ליטבק
יחסי אחים הם היחסים הארוכים ביותר שיהיו לילדים שלכם. בעצם אלו היחסים המעצבים שלהם לחיים. יחסי אחים טובים מהווים תמיכה , קירבה ,מפתחים יכולות של שיתוף פעולה ופתרון בעיות. בביתנו עם 6 ילדים גילנו בעלי ואני שהרבה מאיך שמערכות היחסים בין הילדים שלנו יתפתחו תלוי בנו. ויש מה לעשות. האקלים של הבית תלוי בנו ההורים.

האם הילד שלך רוצה לשמוע ‘כל הכבוד’?

האם לומר “כל הכבוד” זה העידוד הכדאי?

האם הוא עונה על הצורך של הילד שלך או שלך כהורה?
אני לא אומרת בואו לא נעודד את ילדנו, עידוד הוא דבר חשוב.

אני רק מציעה שניצוק לעידוד ילדנו משמעות ומחשבה.
כולנו (זוכרת בדיוק כמוני?) רוצים להרגיש משמעותיים, שמתייחסים אלינו.

אני רוצה להניח כאן דוגמא ונמשיך אוקי? הבן שלי יצר יצירה אחה”צ ושאל אותי מה דעתי.

הילד שלך לא צריך לשמוע כל הכבוד

מה את אומרת לו? אחרי שהתבוננת ביצירה? ממשיכה- עוד נחזור ליצירה של תום.

אני יודעת אמא שכשאת אומרת לילדך “כל הכבוד” זה באמת מכל הלב!!! 😊
ד”ר אלפי כהן (מומחה בפסיכולוגיה וביולוגיה נוירולגית, מתמחה במחקר על התנהגויות ותהליכי חשיבה)
עסק בנושאי עידוד והשפעתם על התנהגות האדם והחיים המקצועיים שלו..הוא מדבר על חמש סיבות
למה “כל הכבוד” הוא הבחירה הפחות נכונה בעידוד ילדנו..

כל הכבוד יכול  יכול להתפרש כמניפולציה

כן כן אמא לפעמים העידוד של ילדנו הוא דווקא הקול הפנימי שלנו –
” מה זה ואמר עלי כאמא שהוא מקום ראשון בתחרות.”
יכול להפחית את הבטחון של הילד – תארי לך שהוא עושה משהו,
ומחפש קודם כל את האישור שלך?
“כל הכבוד” יכול לגנוב מההנאה של הילד לעשות את מה שהוא עושה –
העידוד הזה יכול לפרש לילד איך להרגיש.
לאבד עניין – אם ביצירות וציורים עסקנו קודם, נמשיך עם הדוגמא:
נניח ונאמר כל הכבוד על הציורים של אמיר בן ה-4, הוא עלול לאבד עניין להמשיך ולצייר.

רגע אז מה עושים? איך עושים את זה? אנחנו רוצים שהעידוד יהיה אפקטיבי, יעיל.
אנחנו רוצים לעודד על מאמץ יסודיות ולא רק על התוצאות. אנחנו רוצים להשאר במקום נאמן אותנטי ומפורש.

אניח כאן כמה דוגמאות:

נגיד “אני אוהבת אותך”- ככה ללא תנאי ללא קשר למה עשה ולא עשה.
נגיד “תודה” – במקום “כל הכבוד שזרקת את הפח” – תודה שזרקת את הפח.
עכשיו אני יכולה למשיך בכתיבת מאמר ללא הפסקה. או “תודה שהתחשבת בי כי הייתי עסוקה”.

נאמר מה ראינו – ללא שיפוטיות או ביקורת.
נתאר במדוייק מה ראינו – אני מבטיחה לך שאוצר המילים של ילדך יגדל כך.
או שלא נאמר כלום – תסמכי על ילדך, אין לנו צורך בלתחזק כל התנהגות טובה.

נניח במקום להגיד כל הכבוד על מזיגת המים לכוס תוכלי לתאר לו “שמתי לב שמזגת את המים בזהירות”.
עכשיו הוא יודע שלא רק שהוא נדיב ומפנק אותך בכוס מים , הוא גם היה זהיר. “אני נזהרתי”

נגיד “עבדת ממש קשה”( ילדך יודע כעת שהוא נחוש, מתאמץ )
נשאל “מה את מציע?”מתוך האמונה של דברו פחות תשאלו יותר!
לילדך יש SAY ,יש לו מחשבה עצמית שלו, טעם אישי,סגנון.

אלו הן רק חלק מהדוגמאות.

ומה אם כן אמרת כל הכבוד?
אני מזמינה אותך להוסיף לכל הכבוד המשך משפט שיכלול על מה.

לתאר איזו מיומנות ראית שם. חברי את ה”כל הכבוד” לערך שראית, תוסיפי לעידוד ספציפיות.
ואז במהלך התקופה הקרובה ,שבועיים שלושה, תחפשי עוד ועוד את הערך \ מיומנות שראית
ותדגישי אותה שוב ושוב, הקול החיצוני יהפוך לקול הפנימי של ילדך.

בואי נתאמן על העידוד כי המטרה שלנו היא שהילד ידע לעודד את עצמו.

נעשה סימולציה:

עדי יצאה מהחדר לבושה בשמלה לבנה, חגיגית ביותר עם הנעליים האדומות
האהובות עליה וקוקו משוך לצד.
מחוייכת כולה היא נעמדת מולך ושואלת אותך אמא תראי. זה יפה?

(יס, יס. בחרתי במיוחד אירוע לבוש)

אני מציעה – “עדידי מה את חושבת על הבחירה שלך” בחיוך.
(את שמחה בשבילה\ את שמחה איתה על הבחירה).
את יכולה גם לתאר לה איזו בחירה מחושבת יש לה.
ניכר שעדי בחרה, ניסתה, עמדה מול הראי, שקלה אופציות.התלבשה לבד!
והנה היא מאורגנת ומחייכת מגיעה אליך. אולי לאישור? אולי רק לשיתוף?

למה אני מחזירה את עדידי את הכדור?

אני רוצה שעדי תאמר לעצמה . הרי בסופו של דבר את ואני יודעת
שבחיים כמו בחיים היא תפגוש ילדים שחלקן יאהבו וחלקן יעירו.
החוסן של עדי לאמר לעצמה על הבחירות שלה שהיא עומדת
מאחוריהן הוא חשוב לך נכון? זה בדיוק הריזן וואי שלך!

אני לא ארצה להיות הביקורת של עדי. אני לא שיפוטית!!

עכשיו אני מזמינה אותך להסתכל על הסיטואציה ממקום של יצירת אקלים בבית.
אקלים נוח לבחירות ,עידוד עצמי. אקלים בו יש שפה עשירה.אקלים שרואה תהליכים.

דוגמא נוספת:

דמייני לך עוגה חמה על השיש. מאחורי העוגה הזו , התוצר הסופי , יש קערות רבות,
תהליכים שונים, מכשירם שהופעלו , ביצים שנשברו, מדידות, מחשבה,
שאיפה שהעוגה תצליח ותיהיה טעימה, ורצון לפנק את בני הבית. זו לא רק עוגה, נכון?

תכף לפני סיום אני מחזירה את היצירה של תום שלי:

הילד שלך לא צריך לשמוע כל הכבוד

מה היית אומרת עכשיו(אם בכלל) לתום כשהוא בא אליך ואומר תראי את היצירה שיצרתי?
אני שומעת אותך עכשיו, בואי נתאמן- תום שאל ואת ממש רוצה לענות לו – אוקיי.

אני מציעה: “מה אתה חושב על הציור”, “מה היה החלק הקשה בציור?”,
“אני רואה שבחרת להתמש בעטים צבעוניים ומדבקות”,  “איך ידעת באיזה גודל לצייר את היהלום?”

שאלות אלו מתעסקות ביצירה בצורה מפורטת ומזמינות את תום לשתף. לגלגל את המחשבות ולהתבטא.
זוכרת את הדוגמא מהעוגה מקודם? לזה בדיוק התכוונתי.
העוגה היא עוגה טעימה מאוד אך היא התוצאה.
אם הייתי מספרת לך שמי שאפתה את העוגה היא ילדה בת 10.
ובסוד אני משתפת אותך שהיא עשתה הכל לבד:
מרמת המתכון שמצאה ועד הקניות של המצרכים והבחישות, שבירת ביצים ערבוב והכנסה לתנור, כן כן.
היא גם חיכתה שתתקרר העוגה ופזרה את אבקת הסוכר מלמעלה פרסה
את העוגה ואף בחרה באיזו צלחת להגיש.

ממש חדרנו למקולקולות של העשייה נכון? הכי זום אין שיש.
בואי נצא רגע מנישת ההורות ונכנס לנישה של “בדיוק כמוני”- תהיי איתי אוקי??
מכירה את הסדרות\סרטים האמריקאיות האלו שיש איזו פגישה עבודה
במשרד יוקרתי בקומה 40 עם נוף על כל העיר.
הסתיימה פגישה וכל המעונבים והיפות, יושבים מסביב לשולחן והבוס
קם מחוייך, עם השיניים הלבנות שלו ואומר במבטא רהוט אומר “גוד ג’וב”, הולך.

אם היה עוצר רגע והיית שואלת אותו “בוס, על מה עבודה טובה?”
והוא היה עונה לך “כתבתם מאוד מפורט את החוזה, דייקתם ושמתי לב שגם ראיתם את הצד של הלקוח.
נראה שהתקדמנו היום מאוד בזכות שיתוף הפעולה שלכם. אני  מעריך מאוד את הזמן שהשקעתם היום,
ואני שם לב שממש מאוחר. זה חשוב  לכם מאוד, אני מרגיש שי כאן צוות נהדר”.

ממממ, מה עכשיו הרגשת?

זה ב”מבוגרית”. ילדנו לא תמיד זקוקים לכל זה, אבל העידוד כאן נשמע יעיל ואפקטיבי ,נכון?
נורא רוצה לשבח? את לגמרי יכולה לחייך. העידוד כאן לא יהווה אישור על העשייה של היצירה או העוגה.
אך הצורך הנהדר שיש לך לשבח ולהחמיא והוכרת תודה על העוגה
יכול לגמרי להיות “תודה, העוגה מאוד מאוד טעימה”.

😊

את מכירה את השיר “אני אלוף העולם” של חנן בן ארי?

בסופו של כל יום האם לא נרצה שהילדים שלנו ידעו לעודד את עצמם ולראות את עצמם בעצמם?

“אני אלוף העולם בליפול

ולקום כמו גדול

את תראי, כמו עוף חול

אני נשרף, אבל בוחר בכל יום להמשיך לחיות

אני אלוף העולם בלרצות

לפחות לנסות

את תראי, איך בסוף

אחרי ההפסדים הניצחון הרבה יותר מתוק

אני אלוף העולם”

 

(ספר ילדים מומלץ – “בדיוק כמוך” מאת ג’אן פרינלי.)

איך את מרגישה אחרי שקראת את המאמר שכתבתי?
אני רוצה לומר לך שאת חרוצה, ומתפתחת, לומדת וחוקרת.
אני מזמינה אותך גם לבוא בעין מבקרת, לבדוק למה את מתחברת.

אז… מה את לוקחת?

ספרי לי, ואם את רוצה להתאמן, אני כאן. מיכל ליטבק

עוד תוכן רלוונטי
מה ההבדל בין אשמה הורית לאחריות הורית? ואיך הבחירה בין השתיים עושה הבדדל גדול על ההרגשה והתוצאות שלנו?
לפעמים בטירוף החיים צריך לעצור לרגע לשאול את עצמי מה אני רוצה? זה לא פשוט בכלל לעצור ובטח לא פשוט לעשות שינוי .
יש הרבה הורים שמקבלים דיווח מהגננת על כך שהילד הרביץ בגן, יש הרבה הורים שהיו עדים לאלימות במריבות בין אחים, ויש לא מעט הורים שחווים אלימות פיזית מצד הילדים שלהם. האמת היא שאני כאמא חוויתי את שלושתם. אני יודעת כמה התסכול גובר מפעם לפעם שאנחנו מבינים שההתנהגות הזו לא נעלמת….
קורסים רלוונטים
כל הרעיון בקורס הזה הוא לא לחשוב שהילד שלנו הוא איזה רובוט צייתן
שלא עושה טעויות
זה לא התפקיד שלנו
התפקיד שלנו הוא ליצור אווירה שתומכת בהתנהגות טובה שלהם,
תומכת בצמיחה שלהם,
תומכת בהם כשהם טועים הם אף פעם לא יהיו מושלמים
וגם לא אנחנו.
כל הרעיון בקורס הזה הוא לא לחשוב שהילד שלנו הוא איזה רובוט צייתן
שלא עושה טעויות
זה לא התפקיד שלנו
התפקיד שלנו הוא ליצור אווירה שתומכת בהתנהגות טובה שלהם,
תומכת בצמיחה שלהם,
תומכת בהם כשהם טועים הם אף פעם לא יהיו מושלמים
וגם לא אנחנו.

כל כך טוב שבאת!

מה מחכה לך בפנים...

הכי קל להתחבר לאתר בית אמא מאמנת עם חשבון שכבר יש לך
יש לי חשבון היכנסי >

פתיחת תקלה

המחזור האחרון בליווי 12 מפגשים
עם אפרת מתחיל ב29.3
ההרשמה עכשיו!

שנתקדם?