לפעמים את מספיקה כל כך הרבה שאת מפספסת את הילדים

אנחנו חיים בעולם שואב.
שעות של עבודה, שממשיכה הרבה פעמים גם אחר הצהריים או בערב,
ערמות של כביסות בסלון, בישולים, ריצות, חוגים….. אין זמן לשום דבר.

אנחנו רוצות להספיק הכל, ולפעמים אפילו מתגאות שאנחנו מצליחות
לג’נגל בין כל כך הרבה דברים אחר הצהריים
אבל אנחנו מפספסות את הדבר שהכי יקר לנו- את הילדים שלנו.

בין כל הכביסות, המיילים, ההודעות והבישולים אנחנו מפספסות בענק את הדבר המשמעותי
ביותר שהילדים שלנו צריכים- מבט עמוק לתוך העניים שלהם כשהם מדברים איתנו.

אם אני ואת היינו נפגשות עכשיו לשיחת קפה או אפילו נפגשות בקליניקה והיית מתחילה לספר
לי משהו על היום שלך, איך היית מרגישה אם העיניים שלי היינו ממוקדות עמוק בתוך הנייד שלי?
או שהייתי קמה רגע לערבב את סיר המרק של הגז?

כנראה שהיית מרגישה שאני מזלזלת בך או אולי שאני עסוקה מידיי כדי להקשיב לך,
יכול להיות שהיית מרגישה שאת לא מספיק חשובה לי.
סביר להניח לאט לאט שהיית מפסיקה לשתף אותי אולי היית מתרחקת –
כי גרמתי לך להרגיש לא רצויה/ לא אהובה.

ככה הילדים שלנו מרגישים כשהם מדברים איתנו ואנחנו עסוקים בלהספיק עוד משהו לפני שהיום מסתיים.
ילדים שמתנגדים להורים שלהם, התקפי טנטרום, צעקות וכעסים, הם רק חלק מההתנהגויות שהילדים
שלנו מאמצים כשאנחנו לא מקשיבות להם באמת.

וזה לא מסתיים רק בתחושות של “לא מקשיבים לי”, הרבה פעמים חוסר ההקשבה
קשור גם לפגיעה בביטחון העצמי של הילדים.
מפתיע, נכון? אבל אם תחשבי על זה, כשהילד שלך מדבר איתך והמבט שלך לא עליו –
הוא מבין שהוא לא מספיק חשוב.
הוא מבין שהדיעה שלו שלא מספיק חשובה, הוא מבין שאין לו מקום להביא את עצמו לידי ביטוי,
והרבה מאוד ילדים יקחו את ההבנה הזו הלאה.

אם אני לא מספיק חשוב/ראוי/אהוב בבית שלי, שזה המקום שצריך להיות המקום שהכי שומר ומגן עליי.
אז אולי דעתי לא חשובה באופן כללי – ואז מתחילים לראות ילדים שנמנעים להגיד את דעתם גם בחברה,
כי לתחושתם הם לא מספיק חשובים או מעניינים, ולק אפילו יימנעו ולא יספרו דברים לחברים
כדי שלא לקבל בטעות את אותה דחייה שקיבלו מההורים.

משהו בבסיס הבטחון העצמי שלהם מתערער.

כמו תמיד, אני מאמינה ויודעת שלך כאמא יש הרבה מה לעשות!
כי כשאת בנוכחות עם הילדים שלך, את מחזקת את הקשר ביניכם,
ואת הופכת להיות עבורם מקור של עזרה ועוצמה.

אז מה עושים? ברמה הכי פרקטית ופשוטה –

1.כשהילד שלך מדבר איתך- תעזבי הכל ותקשיבי לו,
תיישרי מבט ותהיי נוכחת איתו. אני רוצה שהוא יידע שאת איתו על מלא,
ולא חצי עין בנייד או בסיר שעוד מתבשל על הגז.

תני לו להרגיש חשוב, תני לו להשמיע לך את מה שהוא רוצה לספר, הרי אם לא תקשיבי לו (לאורך זמן),
ולא תתני לו את תשומת הלב שהוא צריך – הוא יתרחק לאט לאט, ממך, מעצמו, מהרצונות שלו.

ואז את תבואי לקליניקה כדי למצוא את כל הדרכים שיאפשרו לו לשתף אותך ולספר לך מה עובר עליו.

חלק גדול מחיזוק ביטחון עצמי זה להרגיש שאוהבים אותך ומקשיבים לך בבית.
משם תתפתח שיחה, ועוד שיחה ועוד אחת, והקשר שלכם יתחזק ויתחזק וקשר חזק הוא בסיס לחיים מלאי ביטחון עצמי.

2.תתענייני בילד שלך, ביום שלו, בדברים שהוא למד בכיתה היום או במשחקים שההוא שיחק בחצר בגן.
תשאלי אותו שאלות (לא מתקפת שאלות 😊 כל פעם שאלה אחת וחכי לתשובה שלו).
כשאת מתעניינת בו – את אומרת לו ללא מילים שהוא חשוב לך.

3.תספרי לילד שלך שהתגעגעת אליו היום, שחשבת עליו היום, שרצית כבר ממש לחבק אותו.
תני לו להבין כמה הוא חשוב לך, כי מבחינתו לשמוע שהתגעגעת אליו ושאת אוהבת אותו – זה עולם ומלואו.

4.לכל האימהות שצמודות חזק לנייד אחר הצהריים, יש לי מדריך חינמי שלם עם כלים פרקטיים שיעזרו לך,
אז את מוזמנת להוריד אותו.

בנוסף, אני רוצה לתת משימה שתעזור לך להתאמן על להקשיב לילדים שלך- תבחרי זמן מוגדר שבו
את שמה את הנייד בצד, ובמשך הזמן הזה את נטו עם הילדים.

דוגמאות לזמן מוגדר:

• בזמן ההרדמות
• בזמן ארוחת הערב
• בזמן התארגנות הבוקר
• חצי שעה אחרי איסוף מהמסגרות.

את בוחרת מתי הנייד בצד, את בוחרת להקדיש תשומת לב בנוכחות מלאה לילדים שלך,
ויש מספיק סיבות טובות לעשות את זה – זאת הולכת להיות המתנה הכי גדולה שאת תתני לילד שלך.

לכל שאלה אני כאן בשבילך,

ליאת שחם.