7 ביטויים ששומעים בכל כיתת מונטסורי

האמת היא שבאופן אישי ומובהק אני מכירה מקרוב
רק בית ספר אחד שעובד בשיטת מונטסורי באמת,
וזה לצערי לא בית הספר שעליו אתם חושבים בהקשר שלי,
אלא בית ספר נוף ילדות במקווה ישראל.

כיום בישראל פועלים המון בתי ספר שנושאים את שם מונטסורי לשווא,
לשווא כי מונטסורי אלו לא רק אביזרים, מישהו, מורה – צריך גם לדעת לעבוד עם האביזרים האלה.

הכשרה של מורה מונטסורי זו הכשרה יקרה וארוכה וביחס לזמן שבו הוקמו בתי ספר וגנים מונטסוריים זה פשוט לא הגיוני
שיש מספיק אנשי צוות שיודעים לתת מענה שלם ואמיתי, שמכירים את הפילוסופיה המונטסורית לעומק ואתם יודעים מה?
שחיים אותה בבתים שלהם באמת.

יהיה קשה לפרוס במאמר אחד את פילוסופית החינוך העמוקה של ד״ר מריה מונטסורי
ואת תפיסת העולם שלה אבל חלקים גדולים ממנה מוטמעים בגישה שאני מציעה לאימון
בביתם כך שאתם לא צריכים גן מונטסורי או בית ספר
כזה כדי להרוויח את הגישה הזו בבית הפרטי שלכם.

אחד העקרונות שהציעה מריה מונטסורי היה השימוש בשפה שמכבדת את הילד ובבחירת מילים בקפידה,
כבר אז, לפני המון שנים היא הבינה שאוצר מילים רחב מפתח ילדים להיות חושבים ביקורתיים ועצמאיים.

הנה 7 ביטויים שסביר להניח שתשמעו בכל גן או כיתת מונטסורי
ותוכלו כבר מחר בבוקר לשלב אותם בחיי היום יום גם בבית שלכם.

1. ” ראיתי כמה קשה עבדת.”

ההתמקדות בתהליך על פני תוצר סופי היא עיקרון מפתח של מונטסורי.
הדבר המדהים הוא שמחקרים מהשנים האחרונים (ובעיקר זה של קרול דוויק) מאשרים את העידוד הזה.
עדיף להמנע מלומר ״כל הכבוד״ או ״איזה יופי״ ובמקום זה שווה למקד את תשומת הלב במאמץ שהילד השקיע בעבודה
או בפעולה שעשה, או ביכולת הריכוז שהוא הפגין או שהוא הקפיד על הפרטים או השלבים שהעבודה דורשת.

דוגמאות:
• ערכת את השולחן אלו המון כלים שהנחת בטח עבדת ממש קשה!
• אתה כותב ממש מאורגן ומסודר במחברת שלך.
• ישבת על הפאזל הזה המון זמן ולא הפסקת עד שסיימת ראיתי שממש התרכזת.
• שמתי לב שהמשכת לעבוד על הציור ועשית עוד ועוד ניסיונות עד שהיית מרוצה.

עידוד על עבודה קשה, על דרך ולא על תוצאה זו ססמא יפה והדוגמאות הן איך שאפשר לעשות את זה בפרקטיקה.
דווקא המילים: מאמץ, ריכוז, הקפדה, ירידה לפרטים, אלו עוזרות לפתח אצל הילד אמונה פנימית שהוא יכול להשתפר
בזכות המאמצים שהוא עושה.

המשפט הזה גם מדגיש לילד את התחושה שאני ההורה ״רואה אותו״, רואה בו את הטוב ולא שופט אותו,
לנו זה לא משנה איך יצא הציור של הילד (אבל באמת לא משנה. כן?)

ואם הוא יפה או לא – את זה רק הילד מחליט האם התוצאה יפה בעיניו מה שמוביל היישר למשפט השני:

2. “מה אתה חושב על העבודה שלך?”

ילדים עובדים שנים ארוכות כדי להפוך למבוגרים עם מיומנויות של מבוגרים, לכן במרחב מונטסורי של גן או כיתה
תשמעו את המילה עבודה (לכן העזרים המונטסוריים הם עזרים ולא משחקים או צעצועים) אם המילה ״עבודה״
לא מחליקה לכם טוב בגרון כהורים אתם יכולים להחליף למשפט ״מה אתה חושב על מה שעשית?״

עוד היבט חשוב הוא שבמונטסורי, הילד הוא המורה של עצמו.
המורים נמצאים בכיתה כמדריכים וכדי לתת לו שיעורים ולעזור לו אבל הוא מגלה דברים בעצמו ובדרכו בתוך
סביבה עשירה בחומרים ותרגילים.
היכולת של ילד לנתח את טיב ואיכות התוצאה של העבודה שלו היא חלק מפיתוח חשיבה ביקורתית ועצמאית,
רפלקציה היא חלק חשוב בגילוי של הילד את היכולות שלו עצמו.

אז בפעם הבאה שהילד מסיים לצייר, מרים את עיניו ושואל אותך ״זה יפה?״ תנסו לשאול אותו:
״אתה חושב שהוא יפה? מה יפה בו לדעתך? איך בחרת את הצבעים?
למה דווקא את הצבע הזה? (כמובן שלא את כל השאלות יחד) תנו לילד להעריך את הביצועים שלו
בעצמו במקום להזדקק לאישור שלכם.

3. ״איפה לדעתך אתה יכול לחפש?״

עצמאות היא ערך חשוב מאוד בסביבה מונטסורית, גן, כיתה או בית.

המטרה של מדריכי מונטסורי היא לעזור לילדים לעשות דברים בכוחות עצמם.
ברור שהרבה יותר קל יותר לענות לשאלה של ילד בתשובה קצרה ש״תסגור את הפינה״
כמו איפה הוא יכול למצוא משהו שהוא מחפש או כיצד הוא יכול לעשות פעולה כלשהיא או
איזה פתרון יש לבעיה שהוא פוגש.

אז לשאלה של ילד כדאי לענות בשאלה,דוגמאות:
• אם הילד מחפש את הנעליים ושואל איפה הנעליים שלי ?
אפשר לשאול שאלות מובילות כמו:

“איפה יכולת לחפש אותן?״
״איפה היית כשחלצת את הנעליים?״
״בדקת בחדר שלך?”

זה כמובן יכול לקחת קצת יותר זמן, אבל זה יהיה ממש שווה את זה כשהוא
יתחיל לקחת יותר יוזמה ולבוא אליך פחות כדי שאת…
תוכלי לשתות את הקפה לך חם.

שימו לב לטון של השאלה, הוא לא שופט או נוזף, מזרז או מבקר אלא הכי אגבי ועל הדרך שאפשר.
ואם עוד לא השתכנעתם, אז אולי זה יעזור אנחנו יודעים ממחקרי מוח היום ששאלה ״מדליקה״
את האיזור החושב במוח, הקורקטקס הפרה פרונטלי
.
תשובה לא עושה את זה. עכשיו תבחרו 😉

4. “איך אני יכולה לעזור לך?”

בכיתת מונטסורי, ילדים אחראים להמון דברים וזה כולל את הטיפול בסביבת הכיתה.
ילדים אוהבים וגאים באחריות הזו שיש להם, בבתי ספר מונטסוריים שביקרתי בהם בחו״ל,
ילדים מבלים זמן ארוך בלסדר פרחים באגרטלים קטנים בכל אחד משולחנות האוכל
(הם שותפים בהכנתו כמובן), הם משקים את העציצים, שוטפים את החלונות
ומאבקים את התרגילים על המדפים, כמו שאתם מבינים, המון עבודה.

לפעמים, זה גדול עליהם, ואפשר לראות הילד התעייף או, בדיוק כמונו לפעמים,
מכיר באחריות אוהב את האחריות אבל היום קשה לו או לא בא לא, יום כזה, למי מאיתנו אין ימים כאלה?
במקרה כזה כדאי לשאול את הילד ״איך אני יכולה לעזור לך?״ במקום פשוט לעשות את הדבר במקומו,
במקום להציל אותו ולגרום לו להרגיש חסר תועלת אנחנו לא רוצים שהילד ירגיש
שהוא לא מסוגל אבל גם לא שירגיש מוצף.

דוגמאות:
• הילד עייף וצריך לסדר את המשחקים לפני השינה.
לסדר איזור שלם, חדר ואפילו ״רק״ קופסת מגנטים יכול להיות יותר מידי לילד בסוף היום.
יודעת מה אמא? זה לא חייב להיות הכל או כלום. את מוזמנת לשאול במה הוא זקוק לעזרה?
מה הוא רוצה שאת תעשי ומה הוא ייעשה? (זו אותה אחריות שיש לו על המילים שלו) מה שחשוב
הוא שהילד מרגיש שאתם יחד ב״דבר הזה״ שקשה לו עכשיו.
ולפעמים, בבית, שלא כמו בגן או בכיתה כשחבר מצטרף ויכול להגביר מוטיבציה,
יכול להיות שהיום, רק היום, תאספו אתם את הכל.
לא, זה לא יקלקל אותו ילדים לא לומדים ממשהו שקרה פעם אחת.

5. ״בבית שלנו אנחנו …״ / ״אנחנו…״
שלוש מילים שמשמשות להזכיר לילדים את חוקי הבית, את ההתנהגויות הרצויות.
שימו לב לנוסח – זו הצהרה אובייקטיבית, כלומר לא מתייחסת לילד או להתנהגות של הילד ואין בה פקודה,
ציווי או ביקורת ובזכות זה סביר להניח שילדים ישתפו איתה פעולה ביתר קלות.

דוגמאות:
״אנחנו יושבים בזמן שאנחנו אוכלים״
זו תזכורת פשוטה לחוק במקום ״שב בבקשה!!!״

״בבית שלנו אנחנו הולכים״
עדיף על ״די לרוץ אמרתי!״

הילדים שלנו רוצים להיות חלק מאיתנו, קהילת המבוגרים ובכלל, האנשים שסביבם,
משפט כזה רק מזכיר להם איך העולם עובד. תנסו ותחזרו לספר לי אם יש לכם פחות ומכוחים בזכות זה

6. ״אל תפריע לו, הוא מתרכז״
ריכוז בגישת מונטסורי הוא פסגת הלמידה, החלק הכי חשוב בה ובכיתת מונטסורי לריכוז של תלמיד מתייחסים
כמו שיעל מן שחר אומרת ״נוהל חפץ חשוב״ מותר לראות אסור להתקרב 😉
הגנה על ריכוז של ילד היא חלק מהותי מאוד בפילוסופיה המונטסורית, בגיתת מונטסורי אין שיעורים של 45 דקות
אלא מעגלי עבודה של 3 שעות שמטרתם לאפשר לילד להגיע במעגל למיצוי מלא של פוטנציאל הלמידה שלו,
לאפשר לו להעמיק ובשביל להעמיק הוא צריך להתרכז. הבנתם?

זמן עבודה ללא הפרעה מאפשר לילדים לפתח ריכוז עמוק, מבלי שיפריעו להם, זה יכול להיות מאוד מפתה
להחמיא לילד שעובד יפה, אבל לפעמים אפילו יצירת קשר עין מספיקה כדי לשבור את הריכוז שלהם.

אז בפעם הבאה שאתם עובר ליד ילד בזמן שהוא מתמקד בציור או בבניית מגדל, נסו פשוט לשתוק במקום לומר לו כמה הוא מרוכז…
אתם תמיד יכולים ״לתייק״ בזיכרון שלכם ולומר לו מאוחר יותר ששמתם לב שהוא התרכז או בקיצור לחזור לסעיף מס’ 1.

7. ״תנו לילד להוביל״ או ״Follow the child”

הוא האחרון והוא חשוב אבל! את המשפט הזה אומרים מורי מונטסורי אחד לשני או להורים, לא לילדים.
המשמעות של המשפט הזה היא לסמוך על זה שכל ילד נמצא על ציר הזמן ההתפתחותי הפנימי שלו,
שהוא עושה משהו מסיבה מסויימת ולפעמים רק הוא יודע למה.
זה מאפשר לנו לזכור לחפש את הסיבה מאחורי ההתנהגות.

זה מזכיר לנו שלא כל הילדים ילכו עד גיל שנה או יקראו עד גיל 4 אחד או יקראו עד ארבע, הילדים שלנו לא קראו את
ספרי ההורות שאנחנו קוראים ואין להם מושג וגם לא ממש אכפת להם מה הם ״אמורים״ להצליח כבר לעשות.
לתת לילד להוביל פירושו לזכור שכל ילד הוא ייחודי ובעל צרכים אישיים משלו, תשוקות וחוזקות והתפקיד שלנו
ללמד אותו ולהדריך אותו בהתאם לקצב האישי שלו.

הילד עוד לא קורא, נסו לראות מה הוא אוהב, נניח אם זה ילד עם חוש הומור אולי ספר בדיחות יעניין
אותו פי כמה מקלאסיקת הספרות שבדיוק תכננתם שתעניין אותו.

לתת לילד להוביל יכול לעזור לכם לראות אותו בצורה אחרת ולעבוד איתו במקום נגדו.
אחד הדברים היפים במונטסורי הוא שהיא הרבה יותר מאשר שיטת חינוך – זו דרך לראות ולהיות עם ילדים.

גם אם הילד הפרטי שלכם לא הולך לגן או בי״ס מונטסורי, תוכלו בקלות להכניס את הרעיונות האלה אל הבית הפרטי
שלכם ולהינות מילדים שיש להם יכולות ריכוז ועצמאות גדולים.

את יכולה להכניס את העקרונות האלה ואחרים אל הבית שלך
גם מבלי שהילדים בגן או בבי״ס מונטסורי
ואם בא לך לעלות לרמה הבאה
לגדל ילדים על פי עקרונות מונטסורי ומדעי האושר
בשביל מה אני פה?

הקורס שילמד אותך את כל מה שאת צריכה כדי לעזור לילדים שלך
להתנהג כמו שאת רוצה בלי איומים, צעקות, עונשים ופרסים.

אפרת