מתוך חדר האימון – איך לגדל גבר רגיש?

היא באה אלי עם כאב כזה שמרגיש מישהו שיודע שהמעשים שלו
לא מקדמים את המטרה שלו, ובכל זאת לא מצליח להפסיק אותם.

היא כל הזמן מבקרת את המתבגר שלה על ההתנהגות שלו בבית כלפי האחים שלו.
על חוסר הרגישות שלו, על ההצקות שהוא יוזם, על איך שהוא יורד עליהם.

כל פעם שהיא שומעת אותו ברקע, היא ישר קופצת ומגיעה ל״זירת הפשע״ ומעירה לו,
מבקרת, ואפילו, תוקפנית כלפיו כשהיא שומעת אותו מקניט.

״אני יודעת שזה לא מקדם, אפילו מחבל ביחסים ביננו, ולמרות זאת אני פשוט לא מצליחה לעצור את עצמי״.

שוחחנו עליה ועל מה שהיא מרגישה כלפיו, היא מרגישה שהוא לא משתף אותה ברגשות שלו.
זה גורם לה לחשוש שהוא לא מתמודד עם רגש כמו שצריך.
לא ברור לה בעצם אם יש לו בטחון עצמי אמיתי, פנימי ומוצק שכזה.

מה חשוב לך לדעת בעצם? שאלתי.

“חשוב לי לדעת שהוא יגדל להיות ״דמות עגולה״, לא רק ״גבר-גבר״.
שיהיה בו גם את הקשיחות הגברים, אבל גם רגישות.
חשוב לי לדעת שכשהוא יהיה בזוגיות הוא יהיה קשוב ורגיש כלפי בת הזוג שלו
ואחר כך גם כלפי הילדים שיהיו להם.”

אז בעצם חשוב לך לגדל גבר רגיש. שיודע מתי להיות גבר ולא פחות מזה יודע גם מתי להיות רגיש?

“כן!”

כי את אישה מודרנית עם קורטוב של פמיניסטיות, וחשוב לך לדעת שאת מגדלת את
הדור הבא עם ערכים שכאלה בילט-אין?

“כן!!”

וכשאת שומעת אותו מעיר ומקניט ומקטין את האחים שלו חשוב לך לפעול באופן כזה שלא
יהיה לו ספק מה הערכים והעקרונות האלה!  את מוודאה שלא יכול להיות שהוא לא יודע!

״בדיוק!!״

אז בואי רגע נסכם את זה: 
כשאת שופטת / ביקורתית / תוקפנית כלפי אותה התנהגות שלו –
את  בעצם מסמנת עבורו מהי ההתנהגות הערכית שאותה את רוצה שהוא יאמץ?

״לגמרי! ואיך את מצליחה ככה לסדר לי את המחשבות ואת הלב!?״

ועם זאת, כשאת מתנהגת ככה, את מרגישה רחוקה שנות אור גם מהילד וגם מהמטרה.

״נכון. מעבר לפגיעה הברורה של היחסים ביננו, זה ממש לופ. לא מצליח להביא
אותו למקום אחר בכלל, והקטע שהוא רגיש! אני רואה את זה עם החברים שלו,
אני רואה את זה כל הזמן מחוץ לבית, אני יודעת שיש לו יכולות כאלה!״

ואת אומרת לו?

״לא ממש.״

מה את כן אומרת לו?

״כמה הוא חסר רגישות בכל ההזדמנויות האלה״.

ומה הוא לומד על עצמו?

״שהוא חסר רגישות״.

האם זו האמת?

״לא״.

האם את רוצה שזו תהיה האמת הפנימית שלו?

״ברור שלא!״

אז מה המחשבות שלך כרגע?

״שאני חייבת להפסיק להעיר לו. או בעצם שאני חייבת להתחיל להעיר לו ולהאיר לו על כל המקומות
שבהם הוא מפגין כל כך הרבה רגישות. שידע שאני יודעת שיש בו איכות נפלאה וראויה להערכה כל כך שכזו״.

ומה תעשי בפעם הבאה שתשמעי אותו יורד על אחותו?

״אני לא אעשה. אני לא אדחף. גם ככה היא לומדת שהיא מסכנה ושאני צריכה להציל אותו וזה בכלל לא נכון,
היא לגמרי יכולה לענות לו בעצמה. תקשיבי, זה ממש שתי ציפורים במכה!״

את המפגש הזה סיימנו בדמיון מודרך וסימולציה שתתן עוד כוח להתמודדות החדשה ואחרת בהזדמנות הקרובה.
ייקח אולי עוד זמן עד להטמעה מוחלטת, אבל תחושב של שקט, ואביב וניצנים זה כבר כאן!