אני בטוחה שיש באמת ילדים שמתרגשים לחזור לבית הספר אחרי חופשת הקיץ,
אבל אני לא מכירה אף אחד מהם…
אם הילדים שלכם חזרו לבית הספר, או עומדים לחזור, אחרי חופשה ארוכה של חופש גדול או חג
הנה כמה רעיונות שיכולים לעזור להקל על המעבר מזמן חופשה לזמן בית ספר.
1. עזרו לילדים לבנות מערכות יחסים.
אחד המנבאים הטובים ביותר לרווחה נפשית של ילדים בבית הספר הוא איכות מערכות היחסים שלהם.
במילים פשוטות, ילדים בדרך כלל אוהבים את בית הספר כשיש להם חברים טובים שם.
לקראת תחילת הלימודים ובשבועות הראשונים ללימודים,
עשו מאמץ לגרום לילדים שלכם להיות מעורבים עם ילדים אחרים בחגים, בסופי שבוע ואחרי בית הספר.
אפשר ליצור קשר עם בית הספר ולבקש את הפרטים של כמה ילדים שצפויים להיות בכיתה
כדי שתוכלו ליצור איתם קשר לפני תחילת הלימודים, החיבור שעשיתי בין אלה שלי לבין אליה של רוחמה
(שלא הכרתי את שתיהן לפני כן) בכיתה ז׳ הוליד חברות נפש שלדעתי יש לה פוטנציאל לכל החיים.
דייטים חברתיים לפני הלימודים יכולים להקל על העצבים ולהרגיע פחדים.
ככה שהילדים התרגשו לראות את החברים החדשים שלהם ביום הראשון.
אם הם מתחילים בית ספר חדש, ארגנו סיור לפני תחילת הלימודים כדי שהם יהיו מודעים היכן הם יהיו בכל יום.
זה יכול גם להפחית את החרדה ולגרום לבית הספר להיראות מוכר יותר.
גשו לכאן כדי לקרוא על זה עוד.
2. צרו ריטואלים.
שגרה הופכת את החיים של כולנו לקלים יותר כי אנחנו משחררים מרחב קוגניטיבי,
אנחנו ממש משחררים תאים במוח שלנו שפנויים ליתר הפעולות שעוד מחכות לנו היום
כשיש לנו שגרה (רשימה!( אנחנו לא צריכים לחשוב, אנחנו על אוטומט חיובי שמשרת את המשך היום שלנו.
הרווח המשמעותי מריטואל בוקר עקבי ומריטואלים בכלל הוא פחות חרדה ויותר יעילות.
אז התמקדו בשגרת בוקר, אחר הצהריים וערב.
בוקר צריך להיבנות סביב התעוררות בזמן הנכון )או אפילו קצת מוקדם(, אכילת אוכל טוב, הכנת אוכל טוב ליום ויציאה בזמן.
אחר הצהריים צריך להתמקד בהתחדשות והתאוששות מיום ארוך.
קצת זמן השבתה לפני פעילויות חוץ–בית ספריות, קריאה או מטלות בית )או שיעורי בית
לילדים גדולים יותר(יכול לעשות הרבה כדי להפוך את אחר הצהריים לטוב.
ערבים צריכים להדגיש מערכות יחסים וטיפוח, זמן מסך מופחת והרבה שינה.
אנחנו גם רוצים להכין דברים לבוקר. הכנת בגדים, נעליים, קופסאות אוכל וכן הלאה יכולה להפוך את הבוקר לקסם, ולא למהומה.
זכרו שהבוקר שלכם מתחיל בלילה הקודם.
3. הגדירו את הציפיות שלכם באופן חיובי וטוב.
אחת הבעיות הגדולות ביותר עבור ילדים בבית הספר היא ציפיות ההורים.
הדרישות ההולכות וגוברות לתלמידים מהורים בעלי כוונות טובות שרוצים שילדיהם יהיו מצטיינים
מזיקה לעתים קרובות. הילדים היום מתחילים ללמוד בגיל הרבה יותר מוקדם ופחות לשחק,
אנחנו לוקחים אותם לכל מיני חוגים, אבחונים ומבחנים ומפעילים עליהם לחץ עם ציפיות הולכות וגוברות.
אם יש לכם ילדים בבית ספר יסודי, אני מציעה שתסירו את הלחץ בעיקר סביב שיעורי הבית, תבחנו את האפשרות פשוט לא להתעסק בזה בכלל.
עדויות מחקריות מצביעות על כך שלחץ סביב שיעורי בית וציוני מבחנים לא עוזר, ולעתים קרובות אפילו פועל הפוך – הוא מעכב למידה.
במקום זה, מה שיותר חשוב הוא לעודד קריאה , לקרוא עם הילדים וגם זה בלי לחץ אלא חפשו איתם מה מעניין אותם לקרוא ובמה הם רוצים
להעמיק ולמד אותם את חדוות הגילויים החדשים שמאפשרת הקריאה, את הדימיון והלמידה על העולם , לא רק על השפה, בתוך הקריאה.
אם אתם לא מוכנים לשחרר את משימת שיעורי הבית אז לפחות תנו לילדים תחושה שאתם לא מוטרדים מהציונים שיביאו, ספרו להם שבשלב הזה
של חייהם הציון הוא בשביל משרד החינוך ובית הספר, שמה שחשוב הן יכולות הלמידה וההעמקה ולא הציון, שמה שחשוב הוא המאמץ
המושקע ואסטרטגיות הלמידה ולא הציון כי הוא לא מעיד על איכויות או יכולות של הילדים, אתם תהיו האיזון של הלחץ, אם קיים, בבית הספר של הילד שלכם.
ועוד עניין חשוב, בבקשה שקלו את כמות החוגים והפעילות החוץ בית ספרית של הילדים, השאירו להם גם זמן לעשות כלום, להיות בבית,
לפגוש חברים שלא במסגרת חוגים, ילדות היא התפתחות ולמידה והרחבת יכולות ומיומנויות וכשרון, אבל ילדות היא גם הזמן להיות חופשי ו…ילד.
אנחנו רואים עליה מטרידה של הפרעת חרדה בגילאי 4-17
בית הספר יכול להיות טריגר מרכזי.
על ידי בניית קשרים חזקים עם עמיתים וצוות בית הספר, ביסוס שגרה רגועה, ברורה וצפויה בבית, ושימת דגש על ציפיות
הוגנות שמתאימות לילדך ולמזג שלו, ניתן להפחית את החרדה, והחזרה לבית הספר יכולה להיות קלה יותר לכולם.
4. ילד מסרב ללכת לבית הספר:
בדרך כלל התחושה עלולה להיות שמשהו לא בסדר עם הילד, אבל האמת היא שבית ספר יכולה להיות מסגרת מאוד מאתגרת עבור
ילדים ממגוון סיבות, וזה מצב לא טבעי שאנחנו מבקשים מהילדים שלנו לעמוד בו בכל יום מחדש.
אני מעדיפה במקום סרבנות בית ספר נקרא לזה ״משהו מקשה עליו רגשית״, ברור לי שכשילד מסרב ללכת לבית הספר במשך יום או יומיים,
זה נסבל ואף אחד מהם ההורים לא יפנה אלי לעזרה, אז תחכו קצת ואז תפנו אלי ואז… הבעיה כבר מוטמעת וקצת יותר קשה לטפל בה.
ילד יכול לסרב ללכת לבית הספר בשלל התנהגויות:
1. סירוב מילולי.
2. התפרצות רגשית כשמגיע הזמן להתארגן.
3. חוסר שיתוף פעולה להתלבש, לארוז תיק או לצאת מהבית.
4. התקפי זעם.
5. התקפי חרדה.
6. תוקפנות.
7. בכי ועוד ועוד…
בדרך כלל הסירוב הזה מסתיים בהפעלה של כוח על ידנו (נאכיל אותו באוטו, נגרור אותו לבית הספר) וגם בהתפרצויות זעם של כולם, הורים וילדים.
אבל אז הרבה הורים אומרים לי שהמורה מדווחת ש״הילד בסדר״ אממממ… זה לא מדוייק, לילדים יש יכולת מעולה לשחק אותה כאילו הכל בסדר,
כשהם יחזרו הביתה, נראה התקפי זעם שאינם קשורים לכאורה לשום דבר, אבל בעצם מעידים על קושי שהילד חווה. איזה קושי, הנה כל מיני סיבות
אפשריות לסירוב ללכת לבית הספר יש סיבות משמעותיות שמצריכות התבוננות ועזרה כמו:
- תחושות של ניתוק.
- חוויות שליליות מעמיתים.
- בריונות ובידוד חברתי / חרם.
- יחסי תלמיד–מורה גרועים.
- תחושת שייכות נמוכה לבית הספר.
- לחץ אקדמי.
- קשיים או הפרעות למידה שטרם אובחנו (כולל דיסלקציה, עיוורון צבעים או אתגרי דיבור/שפה)צרכים נוספים (,
בעיות תחושתיות ועוד)התעללות או הזנחה חרדה הורית, דיכאון, כעס או מתח מעורבות יתר של הורים (
הורי הליקופטר, תפקוד משפחתי לקוי,חרדת ילדים ואתגרים אחרים בבריאות הנפש.
ילד לא יודע לומר לנו ״יש לי חרדה מבית הספר״ או ״ יש לי דיסלקציה״ אבל הסימנים יכולים להיות, מצוקה רגשית שלו,
תלונות על כאבי ראש או בטן, רגליים כואבות, הגוף מגיב ללחץ.
ויש סיבות אחרות, כאילו קטנות יותר:
שנת לילה לא טובה
קם על צד שמאל (בדיוק כמוני)
רב עם אח שלו בבוקר או אתמול
לא סיים שיעורי בית או לא התכונן היטב למבחן
לא הוזמן לפעילות חברתית יום קודם
יום שהמחנכת האהובה לא נמצאת ועוד
בסוף ובהתחלה – ילד כזה צריך הורה שיודע איך לפעול, הנה שישה שלבים שאני מציעה לאמץ אם אתם נתקלים בסירוב,
ולמעשה, עבודה עליהם מראש היא המניעה הטובה ביותר.
1. דברו עם הילדים על החוויה שלהם בבית הספר.
לא בזמן הבוקר הלחוץ אלא בחוג אמאבא או ב״סתם״ רגע ביום, אולי באמצעות השיחה תוכלו
להזמין את הילד למצוא פתרונות למה שמעורר בו קושי שם. שיחה כזו לילד שהוא כבר סרבן, יכולה להיות עוד גורם מלחיץ לכן עשו בה שימוש נכון
2. מפו את 3 הגורמים האלה:
מערכות יחסים טובות, התמצאות, עצמאות. אם אין לו מערכות יחסים טובות עם חברים או יש לו אבל גרועות, זה יכול להיות
מוקד מלחיץ, אם הם נאבקים ללמוד ומתקשים במשימות, זה יכול להיות מוקד מלחיץ, אם הם לא מרגישים שהם מתמצאים בבית הספר , בתיק שלהם,
במכשירים בהם הם צריכים להיעזר, ביכולת שלהם להיות בתחושת שליטה – זה יכול להיות גורם מלחיץ. רוב הילדים נאבקים במרחב אחד, אבל יש
כאלה ששלושת המרחבים האלה קשים להם, לילדי קשב נוסף קושי בארגון ובמוטיבציה, וכל היבט כזה או קושי כזה במכלול יכול לגרור סירוב
3. דברו עם המורים:
הפכו אותם לגורם עזר שותף, הם רוצים שהילד שלכם ירגיש טוב כמוכם, אני צריכה שתאמינו בזה. בקשו עזרה בהפחתת שיעורי הבית,
בתשומת לב נוספת, בעידוד וחיזוק חיובי של הילד, כשמורה תמצא דרך להגיע לליבו של הילד ולתת לו תפקידים , כשהילד ירגיש שיש מורה שרואה אותו,
הוא יאמין בעצמו יותר וישתף פעולה הרבה יותר
4. בוקר קסום יכול לעזור:
הדרך בה פותחים את הבוקר, איך הילד מתעורר בלח או בנחת? מה קורה בבוקר? (מסך? מסיבת ריקודים? תורן?) ואת כל מה שאתם יכולים הכינו ערב קודם.
5. למדו את הילד טכניקות הרגעה:
מיי מדי זו אפליקציה מצויינת אבל יש סרטוני יוטיוב ליוגה לילדים ובכלל, כל מה שאתם יכולים לעזור לו לתח חוסן נפשי להתמודדות שקשה לו.
אם שום דבר לא עוזר, שווה לפנות לעזרה מקצועית.
6. קבעו מכסת ימים בשנה:
שבה הילד יכול לסרב ללכת לבית הספר מבלי ששום דבר קרה תאמו ציפיות באילו ימים זה יכול לקרות וכמה זמן מראש כדי שתוכלו להיערך בהתאמה.
אם תקחו את המידע הזה ותהפכו אותו במקום טיפול בבעיה למניעת הבעיה,
יש לכם את המתכונת הטובה להכין את הילד שלכם טוב יותר להתמודדות עם הקושי בבית הספר ובעצם – לחיים.
בואי לקבל כלים ודגשים חשובים לקראת החזרה לבית הספר וצפי בהקלטת הלייב שלי ‘חוזרים לבית ספר’ בו
דיברתי על כל הדגשים החשובים לחזרה לבית ספר ועניתי לכל השאלות של האמהות
יש סיכוי טוב שעניתי גם על כמה שאלות שלך יש 🙂
בהצלחה,
אפרת.