ליאור מיטלמן
ליאור מיטלמן
כאדם מרצה בעברי, רוב חיי עשיתי עבור אחרים כדי לקבל אהבה, לאט לאט הבטחון העצמי שלי נאכל ועשיתי רק מה שרצו וציפו ממני. וזה לחלוטין לא מה שאנחנו רוצים עבור הילדים שלנו. אז איך מצליחים להציב גבולות ולחנך וגם לגדל ילדים בטוחים בעצמם? אחרי עשרות תהליכים כולל בבית הפרטי שלי, מצאתי בדיוק את הדרך ואשמח לעזור גם לך..

איך מגדלים ילד שיש לו מספיק בטחון עצמי כדי לסרב לחרם?

החרמות בבתי הספר עולים בחדשות לא מעט לאחרונה והורים מוצאים את עצמם מודאגים מ-2 היבטים:

  1. איך אני יכולה לשמור על הילד שלי מפני הדבר הזה?
  2. מה הילד שלי יעשה אם יהיה חרם בכיתה – האם הוא ישתף פעולה או יתנגד לזה?

בפוסט הזה אני רוצה להתייחס לסוגיה השניה.

 בואו נתחיל מצעד אחד קודם –

בסביבות גיל 6 וככל שיתבגרו, הסביבה החברתית תופסת מקום נכבד ומשמעותי יותר ויותר בחיי הילדים.
קבוצת השווים מהווה עבורם חלק חשוב בגיבוש הזהות שלהם (בייחוד בגיל ההתבגרות, שמתחיל באופן רשמי בגיל 9)
והשייכות לקבוצה הזו חשובה להם מאוד.

בגיל 6 הילדים מתחילים לחשוב במובנים של צדק ומוסר ומחפשים את הסיבה לכל דבר,
את הנימוק שעומד מאחורי הפעולות.

ולכן, עמידה מול חרם היא סיטואציה לא פשוטה.
מצד אחד הם רוצים להיות שייכים לקבוצת השווים,

מצד שני זה לא צודק ולא הוגן.

איך הם יגשרו על הפער הזה?

איך יצליחו לעמוד מול החברים שלהם, מול קבוצת השווים שלהם, הקבוצה שהם רוצים להשתייך אליה כל כך
ויעמדו על הצודק והמוסרי (בהנחה שהם יבחינו במה צודק ומוסרי) ויגידו לא.

 

ריכזתי פה מספר אבני דרך שאני מאמינה שצריכות להיות שזורות בחינוך היומיומי שלנו, לא רק בגיל הזה,
כדי לגדל ילד שיודע להגיד לא. כל אבן דרך כזו, כמו כל דבר שנרצה ללמד את הילד שלנו,
מתחילה מהבית – מהדרך בה אנחנו מתנהלים מול הילד, מהערכים שאנחנו נוטעים בו, מהאווירה והחינוך שבבית.

 

  1. ילד שיודע להגיד לא זה ילד שבטוח בעצמו, שיש לו סנטר פנימי חזק.
    אבל פיתוח סנטר פנימי לא מתחיל בגיל ההתבגרות וגם לא בגיל 6.
    השלב הראשון בגידול ילד עם בטחון עצמי הוא מולנו, בבית. במקום בו הוא יודע שהוא בטוח.
    בבית שלנו הילד צריך לגדול בהרגשה שהוא יכול לעמוד על שלו (גם אם זה לא נוח לנו ההורים בדיוק עכשיו),
    שהוא שווה ואהוב כמו שהוא בדיוק (גם אם היא מחליטה ללבוש כרגע פרחים עם משבצות וזה מכוער לדעתנו),
    שהוא יודע ויכול ומסוגל לעשות בעצמו ולהחליט בעצמו.

זה יכול להיות לבשל בעצמו, להתלבש בעצמו או לתכנן לעצמו את יום ההולדת. כל ילד ומשפחה והמדרגה שלהם
בתהליך של פיתוח הבטחון העצמי של הילדים.
ולא, זה לא אומר שאנחנו נותנים לילד לעשות כל העולה על רוחו – גם זה מפריע לבטחון העצמי שלו.
אבל זה כבר לפוסט אחר.

 

  1. ילד שעומד מול חרם ואומר “לא לחרם” זה ילד שמאמין בכל ליבו שלכל בעיה יש פתרון, והוא לא אלימות.
    זה ילד שיודע לתווך ולמצוא ביחד עם עוד אנשים פתרונות אחרים לבעיה ויכול להפעיל גמישות מחשבתית מול בעיה מסוימת.
    איך מאמנים לזה? כשיש בעיה מחפשים ביחד עם הילד פתרון, גם אם זו “בעיה” שלנו מול הילד – נגיד הוא לא רוצה להכנס להתקלח,
    או לא משתף פעולה עם שיעורי הבית. הילד שלנו צריך לשמוע את המנטרה “לכל בעיה יש כמה פתרונות” כמה וכמה פעמים,
    וזה התפקיד שלנו לשאול אותו “איזה פתרון אתה מציע?” בכל פעם.

ואם תחשבו על זה עוד קצת, אתם תראו שמערכת היחסים שיש לו עם האחים שלו היא מגרש אימונים מצוין לכל מערכת יחסים אחרת.
תאמנו אותו שם לפתור בעיות בדרך של משא ומתן וגישור.

 

  1. ילד שעומד מול חרם ומבין שאין לו הצדקה הוא ילד שמקבל את השונה.
    שמבין שלא כולם אותו דבר וזה ממש ממש בסדר ואפילו מפרה והכרחי לחברה.
    את זה אפשר ללמד ילד דרך מודלינג – להראות לו איך אנחנו מגיבים לאנשים ששונים מאיתנו, להראות לו איך אנחנו מתמודדים
    עם קנאה בין אחים ומה אנחנו עושים אם בשולחן השישי יש ויכוח עקרוני. ילד שיודע לקבל את השונה הוא ילד שמקבל גם את האחים
    שלו אם יש להם צרכים אחרים משלו ולא מתיישרים לכיוון אחד מהם כל הזמן (גם לא לכיוון שלו)

 

  1. עם ילדים מגיל 6 ומעלה אפשר לדבר על צדק ומוסר בקשרים חברתיים.
    אפשר, ואפילו רצוי, לדבר איתם על חרמות ומה זה אומר חרם.
    לשאול אותם מתוך סקרנות אמיתית האם דיברו איתם על זה, מה הוא יודע, ומה הוא היה עושה.
    ולזכור – זו לא שיחה אחת וכנראה שגם לא שתיים. אלה ממש זרעים שאנחנו זורעים כמו בעבודתו של החקלאי.

 

בסוף בסוף, גם אם הילד שלנו לא יתנגד לחרם, נרצה שהוא יבוא וישתף אותנו שמשהו כזה קורה בכיתה או בביהס
 שהוא שמע ילדים מדברים או ראה אלימות, או שאולי הוא השתתף והוא מתחרט והוא צריך את עזרתנו.
כדי שדבר כזה יקרה הילד שלנו צריך להרגיש שאנחנו נאמין לו, נקשיב לו ונעזור לו בכל מקרה.

זה דורש מאיתנו ההורים שלו להעביר לו את המסר הזה ב”טעויות” שהוא עשה – גם אם הוא צעק עלינו או קשקש על הקיר עם הטושים או הרביץ לאחיו.

איך מעבירים את המסר הזה?

  1. לא מענישים או מאיימים. בשום התנהגות.
  2. מחפשים ביחד את הפתרון להתנהגות.
  3. מייצרים קשר חזק ועמוק, כזה שהילד בטוח באהבה שלנו אליו והוא יודע שהיא לא תלויה בדבר.
  4. לתת מקום לכל רגש שעולה אצל הילד, בכל מצב ובכל התנהגות, גם אם נראה לנו שהוא מגזים.

 

זה אצלנו להשפיע על הבטחון העצמי של הילד, על היכולת שלו להיות נאמן לערכים ולגבולות שהוא חושב שנכונים.
אל תרימו ידיים ואל תקלו ראש – זה חשוב וזה אפשרי.

 

ואם אתם רוצים לקבל יותר בטחון ופרקטיקות
כדי לגדל ילד בטוח בעצמו שלא מרצה את הסביבה שלו –
בואו נדבר בפרטי.

עוד תוכן רלוונטי
ואפילו שזה סיבוב שני שלי, זה ילד אחר, וזה תהליך חדש ואחר שאני עוברת איתו. ואפילו שכבר סיבוב אחד עבר בהצלחה, זה לא מונע ממני להרגיש מפעם לפעם כמה אני נחשלת, ונכשלת.
ולא ידעתי אם להתעלם או להגיד לה משהו. אם לחכות שהיא תשתף אותי או להגניב איזו הערה ולקוות שמשם היא כבר תשתף. מה עזר לי להבין איך לפעול? ומה עשיתי כשהיא שיתפה אותי? הכל בפוסט…
כמעט בכל מסגרת חינוכית או חברתית, יש את הילד הזה
קורסים רלוונטים
*הקלטת שיעור עם אפרת בזום*

התפקיד שלנו ההורים בחיי המתבגרים שלנו
מה המסר שתרצו שהמתבגרים שלכם ישמעו מכם?
איך אתם רוצים שמערכת היחסים איתם תיראה?
האם אתם רוצים להיות כתובת למצוקות של המתבגרים שלכם או בכלל?
האם אתם חושבים שהיא או הוא מרגישים את המסר הזה מכם בחיי היומיום?
ובעיקר – מה את מוכנה לעשות כדי…
דגשים חשובים לקראת החזרה ללימודים
האתגר במעבר לכיתה א
האתגר במעבר לחטיבה / תיכון
אתן תוכלו לשאול כל שאלה בכל סוגיה הקשורה בילדי בית הספר

כל כך טוב שבאת!

מה מחכה לך בפנים...

הכי קל להתחבר לאתר בית אמא מאמנת עם חשבון שכבר יש לך
יש לי חשבון היכנסי >

פתיחת תקלה

המחזור האחרון בליווי 12 מפגשים
עם אפרת מתחיל ב29.3
ההרשמה עכשיו!

שנתקדם?