מה למדתי כצעירה משידוכים בבית חרדי

כשהתחלתי שידוכים עם הבן הבכור שלי – ברגע הראשון נבהלתי.

נזכרתי איך שזה היה אצלי, ככה בבום.
וזה לא משנה כמה שהבנתי שאני בשידוכים ושיש משהו על הפרק.

עד היום, כשאני נזכרת שחזרתי מהסמינר ואמא שלי אומרת לי “בואי, נוסעים לפגישה”,
זה היה מבהיל, מלחיץ, מרגש. והתגובה הראשונית שלי הייתה:  מה?

זה נכון שרציתי להתחתן למרות שהייתי צעירה. חשבתי שאחרי החתונה
ייפתרו כל הבעיות!! (כבר אמרתי – הייתי צעירה 😊)

ואמא שלי גם אומרת לי מה ללבוש כדי שלא אעשה בושות ו-יוצאים.
לא ידעתי עם מי, מי הוא, איך הוא נראה.
לא ידעתי מה אני אמורה לדבר עם הבנאדם ואיך.
כלום.

בדרך חייגתי לאחותי רק כדי לברר – מי הוא? מה אני אמורה לדבר?
והיא – נתנה לי את הפרטים ואמרה: “אל תדאגי, הוא יוביל את השיחה”. תשתקי.
אוקיי, אז נפגשנו, ושתקתי. וגם התארסנו, התחתנו, ילדנו ילדים ביחד וגם התגרשנו –
הגירושים לא קשורים לשידוך, ולא לבחירה שלא הייתה לי.

אבל זה לא עניין הפוסט (אולי בפעם אחרת).
בעקבות הניסיון של השידוך שלי, ומהרגשות שליוו אותי בדרך – התסכול של הלא לדעת,
חוסר ההבנה של מה אני רוצה, או מה אני עושה פה בפגישה,

היה לי חשוב לתת לנער שלי –  לדעת, לבחור, לתת לו להיות מעודכן לפני,
להיות הכי מוכן – להחליט מה שהוא רוצה.

כשהבנתי שהוא הגיע לגיל הזה של השידוכים ישבנו לשיחה,

על מה אתה רוצה? איזה ערכים חשובים לך בבית שלך?
מה אתה מצפה ממני שאבדוק לך בשידוכים? כמה לערב אותך לפני?
זה היה מורכב, זה היה לעצור רגע את המרוץ של החיים ולדבר על זה הכי פשוט שיש.

בסוף השיחה הזו הגשתי לו את רשימת הערכים – ושאלתי אותו אם הוא רוצה לשבת
לבחור את הערכים שהכי חשובים לבית שלו.

ברגע הראשון הוא נבהל מהרשימה הארוכה הזו, וגם לא הבין מה בדיוק הוא צריך לעשות איתה.

אז פירקנו את זה. ונתנו מקום לבהלה הזו, להתרגשות, לבלבול…
ושיבחר רק  15 ערכים מתוך הרשימה, ואחרי שבחר את 15 הערכים,
מתוכם הוא סינן את ה10 הכי משמעותיים. ובסוף דירג מ1 עד 10 מה הכי חשוב לו!

באופן אישי זה היה מרגש להיות שותפה ולראות את הבחירה שלו.
ולראות שערכים שילדים גדלים עליהם – הם רוצים להעביר לבית שלהם.
שמתי לב גם שההכנה הזו – מרגיעה אותו, והוא מתמלא בביטחון.

כשהגיעו השדכניות כבר ידעתי מה הנער רוצה, מה חשוב לו ומה לא משמעותי,
היה לי קל יותר להתמודד איתן.

וכשהגיעה האחת שלו שהתאימה לערכים שבחר, לאישה שהיה רוצה להקים איתה בית.
הוא ידע בביטחון לומר, כן. הוא ידע לדבר את הערכים האלה בפגישה.

הוא היה מוכן!

ומי לא רוצה לשלוח את הילדים שלה מוכנים לחיים כמה שאפשר?…