לופ ההורות המכאיב VS לופ ההורות הנעים

אנחנו מרגישים ולפי הרגש פועלים, מדברים, מגיבים מנהלים את החיים שלנו.
כשאנחנו שלווים, נינוחים ובביטחון פנימי, לא משנה מה יקרה נוכל להגשת לסיטואציה בפתיחות ובסבלנות.

כשאנחנו באי שקט וחוסר וודאות אנחנו מרגישי לא בטוחים ולכן התגובות שלנו לאותה סיטואציה
תהיה שונה ורוב הסיכויים תגובה שלא היינו רוצים.
רגש הוא הבסיס להכל ולנו יש את היכולת לנהל אותו, על ידי הכרה ברגשות שלנו, הבנה שאין
רגש חיובי או שלילי או רגש שמכאיב או נעים. את כלם אנחנו מרגישים כל יום.

היכולת לנהל את הרגשות שנו מאפשרת לנו לדייק את הרגשות ולהבין מה
יעזור לנו והכי חשוב היכולת לנהל את הרגש שלנו מחזיר לנו את זכות
הבחירה שלנו מול הילדים שלנו לבחור איך כן להגיב.

במקום צעקה, התעלמות, ויכוח שמגיעים מרגשות מכאיבים כמו תשישות, דאגה וכו’
יש לנו את היכולת לבחור איך כן להגיב למרות ועל אף הרגשות המכאיבים.

אנחנו יכולים להרגיש הכל וגם לבחור איך להתנהג.
בדיוק מה שאנחנו רוצים ללמד את הילדים שלנו.

כשאנחנו מנהלים את הרגשות שלנו יש לנו סיכוי גבוה יותר להרגיש בטוחים, שלווים רגועים.

קבלי סיטואציה בלופ המכאיב:

קמת בבוקר מודאגת, תשושה, עמוסה
⇓
לא היה לך סבלנות, צעקת, זירזת היה בכי והתנגדויות
⇓
יש מצב שאיחרת לעבודה, לא הספקת את מה שרצית בקושי שתית קפה,
את עם הלשון בחוץ רצה להביא את הילדים מהמסגרות
⇓
נכנסתם לבית מבולגן מהבוקר, הילדים רבים על זמן מסך ומה רואים בטלויזיה,
כל התארגנות הערב מתעכבת יש אווירה של מתח וצעקת
⇓
ההרדמות היו “סיוט” איך את מרגישה? תשושה?
מאוכזבת? אולי אשמה ושלא רואים אותך?
⇓
בן הזוג מגיע, הוא לא מבין אותך את לא מבינה אותו התווכחתם? אין לך כוחות.
⇓
ככה הלכת לישון ועם זה את קמה שוב לאותו לופ מכאיב,
אני כאן להגיד לך שזה לא חייב להיות ככה.
רגשות מודחקים מנהלים אותך, את ב”לןפ” המכאיב והכל קשה,
מתסכל ואכזב. את תשושה מאוכזבת ועם רגשות אשם ומרגישה חסרת אונים.

זה לא חייב להיות ככה, שינוי מגיע ברגע של החלטה.
רגש הוא הבסיס להכל ואת זוכרת יש לנו את היכולת לנהל אותו.

איך?

1. להכיר ברגשות ולקבל כלים שיעזרו לך לנהל אותם. להאט קצב, לזהות את הרגש,
   לדייק אותו להבין מה את צריכה ואז לבחור איך את רוצה להגיב או מה את רוצה לעשות.
2. לדעת איך כן להתנהל עם הילדים עי ידי קבלה של כלים פרקטיים שיעזרו לך
   להתמודד עם כל סיטואציה והתנהגות מול הילדים.
3. להיות לילדים שלך ההורה כמודל, להיות להם לדוגמה של איך כן.

זה לגמרי יכול להראות ככה , הלופ הנעים:

קמת בבוקר אנרגטית, אופטימית ובטוחה בעצמך
⇓
הילדים יודעים מה שלבי ההתארגנות, משתפי פעולה
ואת עוזרת למי שצריך הבוקר מתנהל באווירה רגועה
⇓
הגעת לעבודה בזמן הספרת לשתות קפה ולדבר עם חברה
⇓
הספקת את מה שאת רוצה בעבודה, יצאת להביא את הילדים,
את “גונבת” 5 דק’ באוטו “לחשב מסלול מחדש” לפני שאת נכנסת למשמרת ב’.
⇓
הגעתם הביתה, הילדים משחקים, אוכלים, מתמודדים עם ויכוח ביניהם,
מתקלחים, את בביטחון ויודעת איך להתמודד עם התנגדויות שלהם.
⇓
ההרדמות הן רגע של חיבור שלך ושל הילדים, הם משתפים ונרדמו בטוב,
את גאה בעצמך ונשארה לך אנרגיה גם לדבר עם בן הזוג אולי אפילו פותחים בקבוק יין.

ככה את הולכת לישון וככה את קמה.
ברור זה לא “קסם” וזה לא קל וזה גם לא פנטזיה.
עם למידה, אימון והתמדה זה יכול להפוך לדרך חיים וכשתהיה “נפילה”
זה לא ישבור אותך את כבר לא חסרת אונים יש לך את הכלי והיכולת לנהל את הרגשות שלך.

וכשאת יודעת לנהל את הרגשות שלך, את לגמרי יכולה להיות דוגמה
וללמד את הילד שלך לנהל את הרגשות שלו.

אני כאן איתך לאורך כל הדרך
בקי גרייב חימי
מאמנת הורים בגישת ההורה כמודל
השינוי האמיתי מתחיל בדוגמה אישית שאת רוצה להיות לילד שלך.