3 כלים שיעזרו לך לנצל את הזמן שלך עם הילדים

לבחירה שלך להיות גם וגם יש השלכות.
פחות זמן עם הילדים וגם בזמן שיש הראש מלא במחשבות וכנראה את גם מותשת.
אבל את ממש ממש רוצה להיות משמעותית, נוכחת ולהנות עם הילדים שלך.
איך עושים את זה? עובדים חכם.

קבלי 3 כלים פשוטים שתוכלי ליישם החל מהפעם הבאה שתראי את הילדים שלך.

בחרת בחירה להיות גם אמא וגם קרייריסטית. בחירה שיש לה השלכות,
את זה אני לא צריכה לספר לך.
ההורות חשובה לך, את רוצה להיות חלק משמעותי בחיים של הילדים שלך.
אבל איך עושים את זה כשאין לי
הרבה זמן איתם ויותר מזה – כשאני מגיעה אליהם עם מליון מחשבות בראש ובאפיסת אנרגיה?

קבלי 3 כלים פשוטים שתוכלי ליישם ביום יום שלך החל ממחר בבוקר:

הכלי הראשון, לא קשור לזמן שלך עם הילדים, אלא קורה רגע לפני שאת פוגשת
אותם כשאת מוציאה מהגן או מביהס. והוא – זמן מעבר.
אני אולי מנפצת לך, אבל את לא יכולה לעשות קליר קאט בין העבודה לבין הילדים.
המצב הזה בו את עובדת מ9 בבוקר, יוצאת ב 15, בנסיעה הביתה את משלימה
שיחות טלפון או נוכחת בזום ואז מצפה לבוא לילדים
ולהיות רגועה וסבלנית ומכילה – הוא מצב שהוא כמעט ולא אפשרי.

ולכן, קחי לך זמן מעבר של 5 דקות. 5 דקות בהן את יושבת באוטו
ולא עושה כ-ל-ו-ם במקסימום – שומעת מוזיקה.
לא בטלפון, לא באינסטוש. בוהה בשמים. ל5 דקות.
כן, בהתחלה זה יהיה ממש קשה. הגוף יתנגד – זה טבעי.
ולכן – שימי טיימר ל 5 דקות ובכל פעם שהיד ניגשת לנייד,
תגידי לעצמך – רק עוד 4 דקות.

הכלי השני הוא להגדיר זמנים בהם את בלי הטלפון כשאת עם הילדים.
כשאת עם הטלפון בזמן שאת עם הילד שלך, הוא מבין שהוא במלחמה על הקשב שלך.
הוא גם מבין שיהיה לו מאוד קשה לנצח במלחמה הזו ולכן
הוא שולף את מה שעומד לרשותו – ההתנהגות שלו.
ובמקום להנות בזמן ביחד, את מוצאת את עצמך נלחמת מול טנטרום או חוסר שיתוף פעולה.

אבל, זה ממש קשה לשים את הטלפון לכל אחר הצהריים על שקט.
במקום זה אני רוצה להציע לך 2 אסטרטגיות שעובדות לי:

הראשונה היא להגדיר מרחבים בבית ללא טלפון.
אצלי בבית זה האמבטיה ושולחן האוכל. אלה שני מקומות שהטלפון נמצא הרחק מהיד שלי בהם.

השניה היא להגדיר זמנים שאני בלי טלפון, כל פעם פרק זמן קצר. נגיד – חצי שעה.
הרי אם את נכנסת לפגישה בלי טלפון, זה ממש בסדר לא להיות זמינה נכון?
אז תחשבי שזו פגישה עם הילד שלך. חצי שעה, פעמיים במהלך אחר הצהריים,
בהם את יושבת עם הילד שלך על השטיח ומשחקת, או צובעת איתו ציור. העיקר – הטלפון רחוק ממך.

הכלי השלישי הוא סבב הכרת תודה. אני אתחיל, כמו שאני מאמינה, קודם כל בינך לבינך.
אני יודעת שכשהילדים שלנו מתנהגים התנהגויות מפריעות,
או כשדברים לא הולכים בעבודה או בזוגיות – זה נוטה לצבוע לנו הכל. זה לא את, ככה אנחנו עובדים.
ככה המוח שלנו עובד. גם אני יודעת שזו לא האמת.
אני בטוחה שביום שלך קורים דברים ממש טובים, פשוט את לא שמה לב אליהם.

אני רוצה להציע לך כלי שבאמצעותו גם את תוכלי לראות את הטוב, וגם תוכלי ללמד את הילדים שלך
לראות את הטוב. הכלי הזה נקרא סבב הכרת תודה.
יש כאלה שעושים אותו סביב שולחן האוכל, יש כאלה עושים אותו לפני השינה. כל אחת והדרך שלה.

הדגש הוא שזה משהו משפחתי, את מתחילה מלשתף (כן, גם אם בהתחלה הם לא ממש זורמים איתך)
ואת יכולה לספר 2 סיטואציות מהיום שלך:
אחת שהכאיבה לך ואילו רגשות זה העלה בך והשניה – סיטואציה טובה, שדברים טובים קרו,
אירוע שנהנית בו, משהו חדש שלמדת או כל דבר אחר טוב שקרה ביום שלך
(גם אם זה – היום לא היו פקקים בדרך לעבודה והגעתי מהר).

בסוף השיתוף שלך תזמיני את הילדים שלך לשתף.

המשימה הכי חשובה שלך היא להיות עקבית. בכל ערב אתם עושים כזה,
ללא תלות במה הילדים שיתפו אם בכלל.

אשמח אם תשתפי אותי איך זה עבד לך,

ליאור.