“אני רוצה שהילד שלי יהיה בטוח בעצמו” – זו משאלת הלב של כל הורה.

כולנו רוצים שהילד שלנו יהיה מסוגל להתמודד עם בעיות,
שהוא יכיר ביכולות ובחוזקות שלו ויהיה בטוח בבחירות שלו. שלא יבטל את הרצונות שלו.
שיהיה לו סנטר וגם אם חברים שלו או המדריך בתנועה או כל בעל סמכות אחר יגידו לו לעשות x,
הוא יפעיל את החשיבה הביקורתית שלו ויפעל בהתאם לשכל הישר שלו.

איך מייצרים אקלים בייתי שבו יגדל ילד כזה?

הנה כמה דרכים:

1. אפשרי לילד שלך לעשות פעולות בעצמו – לילדים יש צורך התפתחותי פסיכולוגי לעשות דברים בעצמם.

   כשאני שואלת אימהות: מה הדבר הכי חשוב שהילד שלך לומד כשהוא עושה פעולות בעצמו?
   הן בדרך כלל עונות: “הוא לומד שהוא יכול”.
   אבל האמת היא, שהשיעור החשוב ביותר שילד שעושה פעולות בעצמו לומד הוא שהוא לא תמיד מצליח על הוואן.
   זאת אומרת, הוא לומד שחוסר הצלחה היא חלק מהדרך.
   אבל הוא גם לומד שככל שהוא מתאמן הוא משתפר ושהוא מסוגל להתמודד עם קושי.

   עם הזמן הוא ידווח לעצמו בעצמו:
   “היה לי קשה להכניס את הבימבה מהמרפסת הביתה, התאמצתי הזזתי, דחפתי, הרמתי ובסוף הצלחתי.
   אני יכול לפתור בעיות בעצמי, אני מסוגל להתמודד עם קושי.”

   וככה בדיוק יתפתח האמון שלו בעצמו.

ככל שיהיו יותר פעולות ביום יום שבהן הילד שלך יתאמן וישתפר,
כך הוא יסתובב בעולם בידיעה שאתגרים הם חלק בלתי נפרד מהחיים,
הוא יסמוך על עצמו ועם הזמן  כשהוא יפגוש קושי,
הוא יבוא אליו בסטייט אוף מיינד של: bring it on,
עברתי אתגר או שניים בחיים שלי,
אני מוכן (ואולי אפילו סקרן) להתמודד גם עם האתגר הזה.

חדש ואחרת שתוכלי לעשות מהיום כדי לייצר אקלים שמעודד ביטחון עצמי:

• סרקי את כל הפעולות שהילד שלך נדרש לעשות במהלך היום יום שלו.
• הפרידי בין פעולות שהוא עושה בעצמו לפעולות שאת עושה עבורו.
• בחרי כל כמה שבועות 2 פעולות בלבד בדרגת קושי לא גבוהה מדי
  (כדי שהילד שלך יוכל לחוות הצלחה) ותלמדי אותו לעשות אותן בכוחות עצמו.
• אה ו…בכל פעם שהוא יתקל בקושי, אל תמהרי לעזור לו, עצרי רגע והתבונני,
  אולי עוד דקה של מאמץ והוא יוכיח לעצמו שהוא מסוגל, ואם ראית
  שהוא עדיין מתקשה, תני לו את העזרה הקטנה ביותר, אל תעשי עבורו,
  כדי שההצלחה בסופו של דבר תהיה רשומה על שמו.

2. אפשרי לילד שלך לבחור בעצמו- ילדים רוצים להחליט בעצמם על עצמם.
   גם זה צורך התפתחותי פסיכולוגי שלהם.
   זו הסיבה שהם מתחילים להגיד “לא” לקראת גיל שנתיים.
   זה לא בגלל שהם לא רוצים מה שאנחנו רוצים, אלא בגלל שהם רוצים להחליט בעצמם.

תחשבי על זה רגע, כמה החלטות אנחנו מחליטים עבור הילדות.ים שלנו:
לאן נלך בשבת, ומה נעשה בחופש, ואיזו חולצה היא תלבש בחג,
ודרך איזו דרך נחזור מהגן ועוד מלא מלא החלטות לאורך היום.

כשאנחנו מחליטות על הילד שלנו הוא מרגיש שאנחנו שולטות בו,
והמסר שמועבר לו בין השורות הוא שאנחנו יודעות יותר טוב ממנו מה מתאים לו,
ולכן הוא חסר אונים, כי הוא תלוי בנו.

וכשאנחנו מאפשרות לילד שלנו בחירה והוא בוחר בעצמו איזה מכנס הוא רוצה ללבוש,
או מה הוא מעדיף לעשות בשבת (מתוך 2 פעילויות שהצענו לו),
הוא קודם כל מרגיש שדעתו נחשבת ונלקחת בחשבון, והוא גם מתאמן בבחירה,
הוא לומד לשמוח ברווחים ולשאת במחירים של הבחירה שלו.

ילד שיודע בגיל 3 לבחור את המכנס המועדף עליו- ידע לקראת גיל בית ספר
לבחור את החברים שאיתם הוא רוצה לעלות לכיתה א’,
את המגמה המועדפת עליו בתיכון, את בן/בת הזוג שלו, מקצוע לחיים וכו’,
כי הוא מתאמן בבחירה, הוא מתאמן בלהקשיב לקול הפנימי שלו מגיל צעיר מאוד.

חדש ואחרת שתוכלי לעשות מהיום כדי לייצר אקלים שמעודד ביטחון עצמי:
מהיום, הציעי לילד שלך כמה שיותר בחירה לגבי נושאים שאת אדישה לגביהם.
בנוסף, ארגני את סביבת הבית כך שהילד שלך יוכל לבחור בעצמו את הפרטים המועדפים עליו,
למשל את כלי האוכל מקמי במגירה נמוכה, כך שהוא יוכל לבחור אותם בעצמו.

3. שיימי לילד שלך רגשות – ילד שיודע מה הוא מרגיש

   כשהוא סוער או כשהוא נלהב, כשהוא פגוע או כשהוא מתפעל ממשהו, שיודע לתת
   שם לרגשות שהוא מרגיש, הוא ילד שמכיר יותר טוב את עצמו, שיודע להסביר את עצמו
   יותר טוב לעצמו ולעולם, הוא ילד שמרגיש יותר בטוח ושולט בחיים שלו.

חדש ואחרת שתוכלי לעשות מהיום כדי לייצר אקלים שמעודד ביטחון עצמי:

כשהילד שלך נסער, כועס, מוטרד, מפחד וכו, שיימי לו את הרגשות שאת חושבת שהוא מרגיש,
תוכלי להגיד לו “וואו ראיתי שנבהלת”, או “זה ממש מתסכל כשמפרקים לך את המגדל”,
או “יכול להיות שאתה מקנא בעלמה שהיא איתי עכשיו”.
כך הוא ירגיש שאת רואה ומבינה אותו ואפילו יודעת להגיד לו במילים מה זו הסערה הזו
שעוברת עליו עכשיו (בהמשך הוא יוכל לדווח לעצמו ולאחרים מה הוא מרגיש).
ואז עברי לסעיף 4, ועזרי לו להבין מה יכול לעזור לו.

4. שאלי אותו שאלה, במקום לפתור לו בעיה-

הילד שלנו משתף אותנו בבעיה שהוא נתקל בה: צפוף לו, הוא מאוכזב כי הוא לא הצליח בהכתבה,
או שהוא רב עם חבר שלו מהכיתה.
באופן הכי טבעי, כמעט באופן אוטומטי, אנחנו רוצות למהר ולתת לו עצה,
לפתור לו מיד את הבעיה, אבל אז שוב המסר שמועבר לו
הוא שאנחנו יודעות יותר טוב ממנו מה טוב עבורו.

חדש ואחרת שתוכלי לעשות מהיום כדי לייצר אקלים שמעודד ביטחון עצמי:

כשהילד שלך נתקל בקושי תשאלי אותו: :”מה אתה צריך כדי לפתור את הבעיה?”,
“מה אתה חושב שאפשר לעשות?” “מה אתה מציע?”, מה יכול לעזור לך?”.

כשאת תחזירי לילד שלך שאלה, את תחזירי אותו אל עצמו,
את תלמדי אותו שהוא מכיר הכי טוב את עצמו, שהתשובות נמצאות אצלו,
שאת סומכת עליו שהוא מבין את הבעיה ומסוגל לפתור אותה.
בדרך הזו את מאמנת אותו לברר עם עצמו מה הוא צריך ולבטא את הצרכים שלו בפני אחרים,
זו מיומנות סופר חשובה, כי את לא תהיי שם תמיד לידו, לעומת זאת, את עצמו תמיד יש לו.

5. עודדי עידוד מלמד-

   כשהילדים שלנו עושים משהו ממש טוב, כשאנחנו גאות בהם, אנחנו נוטות לפעמים
   להשתמש במילים כמו: אלוף, כל הכבוד, נסיך וכו. מה הילד שלנו לומד מסוג כזה של עידוד?
   הוא כנראה לומד שאת מאוד מרוצה ממשהו שהוא עשה.

מה הוא לא לומד?

הוא לא לומד שום דבר על עצמו, על היכולות שלו, או על החוזקות שלו.
חדש ואחרת שתוכלי לעשות מהיום כדי לייצר אקלים שמעודד ביטחון עצמי:

מהיום כשהילד שלך יעשה משהו ממש טוב, חברי את מילת העידוד לתכונת אופי או לחוזקה שלו:
“תודה שהצחקת אותי היום אחהצ, הכי כיף לי שאתה מצחיק אותי”,
או “ראיתי היום בבוקר שכשסחבת את סל הכביסה, היה לך ממש כבד, היית נחוש ולא ויתרת
והצלחת בסוף להביא אותו לחדר הכביסה, זה היה נראה ממש קשה מהצד”.

התייחסי אל מילות העידוד כאילו הן צידה שאת שמה לו בתיק שאותו הוא לוקח להמשך הדרך.
כשאת אומרת לילד שלך שהוא היה נחוש או שיש לו חוש הומור הוא לומד על עצמו מי הוא,
מהן היכולות והחוזקות שלו, ואלו הולכות איתו הלאה לכל התנסות חדשה או לאתגר הבא שהוא יתמודד מולו:
כשהוא יעלה לכיתה חדשה, כשהוא יתחיל חוג חדש, כשאתם תעברו דירה,
כשהוא יגש למיונים בצבא ו… טוב הבנת למה אני מתכוונת …

יש לך שאלות ?

בא לך לשתף מה לקחת מהפוסט הזה?

את מוזמנת לשתף אותי פה בתיבה, אני סקרנית ממש לשמוע.