תחשבו על זה…
כמה השקענו בללמוד את ההריון הראשון שלנו?
וכמה זמן ישבנו ללמוד על הלידה וההנקה?
וכמה חפרנו על הלידה עצמה על מצג ראש או צרבת קשה?
למדנו המון ורצינו להבין את היצור הזה שקיבלנו
וגייסנו כוחות לכל שלבי ההתפתחות.
גם כשהילד דרש עצמאות ורקע ברגליים קטנות.
ופתאום הם גדולים והולכים וקוראים אז הפסקנו,
טוב כי הם כבר גדולים ואנחנו יודעים אז אין טעם.
והאמת היא שככל שהילדים שלנו גדלים
יש לנו עוד הרבה מה ללמוד ולהעמיק עליהם,
כדי שנצליח להבין אותם יותר
כדי שנצליח לחמול עליהם יותר.
וכמו הורים לתינוק שמצמיח שיניים
נהיה עייפים, מתוסכלים, חסרי אונים
ועדיין מודעים ומבינים ורגועים.
וכמו שהתרגשנו מהשן הראשונה של תינוק בן חצי שנה,
נתרגש מהתובנות של גיל ההתבגרות
ונדע להכיל את הקושי את החיפוש אחרי זהות
משל עצמם..
וגם אם לפעמים זה יכאב
נדע להנות מהדרך שמצמיחה את המתבגר שלנו.
נלמד לרצות את התהליך הזה שהם עוברים
כי נבין כמה משמעות יש בשינויים שהם עוברים,
כמה בניה עמוקה של הזהות והנפש יש בגיל הזה
כדי שיגדלו להיות אדם בוגר, מגובש, בעל ערכים עמוקים
ונקבל אותם בקושי כי הוא מעיד על צמיחה.
אני מאמינה שידע זה כוח, כוח שמכניס המון שקט, נרמול ובהירות.
אז הינה לך כמה דברים שחשוב שתדעי,
עם תוספת של טיפ קטן שיעזור לך להכניס שינוי כבר מהיום, כבר ממחר.
מוח של ילד מתבגר הוא מוח בהתפתחות,
הוא עוד לא הגיע לשלב הסופי והוא עוד לא מוח של אדם מבוגר,
הבעיה היא שחיצונית הם נראים לנו סופר שלמים – עם תחילתו של זקן ושיער בבית שחי,
עם ניצני שדיים והריח שלהם כבר לא מתוק מתוק כזה שבא להסניף…
לכן חשוב להחזיק בראש את מה שזה אומר.
הם מחפשים באופן תמידי מה לאכול גם אחרי שלוש צלחות של ארוחת צהרים.
הם יחפשו נשנושים וחטיפים הם פשוט זקוקים לזה.
הגוף שלהם הוא בדיוק כמו אתר בניה שמורדים אליו כמויות של מלט וחול וחצץ,
כזה שעוד לפני שרואים בניין רואים מלא חומרי עבודה ממתינים.
בדיוק זה מה שחווה גוף של מתבגר הוא אוסף מאגרים של אנרגיה לבניית השרירים,
העצמות ושאר מערכות הגוף שמתפתחות.
אז מה עושים עם זה?
תדאגי שיהיה תמיד מה לנשנש ואם חשובה לך התזונה שלו תדאגילנשנושים בראים,
פירות וירקות חתוכים ומזמינים ,אוכל מוכן במקפיא כזה שהוא רק יחמם
או סתם חטיפי אנרגיה שיעזרו לו למלא את הצורך המשמעותי הזה.
אגב זה גם יכול להפחית בהרבה את התפרצויות הזעם שלהם
שתכף נדבר גם עליהם, אדם רעב כועס יותר.
הקול מרגיש מוגזם ודרמטי אפילו מודבק להם הכינוי- דרמה קווין,
אז אין פה דרמה או הצגה או רצון למשוך תשומת לב.
יש פה ילד שחווה את העולם סביבו בעוצמות גבהות בהרבה משל אדם ממוצע.
הכעס, התסכול, ההתלהבות, הציפיה נחווים אצל מתבגר בדיוק
כמו חוש הריח אצל אישה בהריון
הכל חזק מאוד גדול מאוד מורגש בעוצמות גבוהות מאוד.
מה עושים?
דבר ראשון תני לזה מקום ציניות וזלול מול עוצמת הרגשות שלהם,
עלולה לפגוע ברצון שלהם להביע רגשות להבא או להתפרש אצלם כזילזול בהם עצמם.
מול רגשות מיטיבים כמו התלהבות והתרגשות- תתרגשי אתו תנסי להיות
רגע אחד מתבגרת תחשבי על הדבר שמרגש אותך ותתרגשי באמת איתו.
מול רגש מכאיב- כמו כעס \תסכול- תשמרי על קור רוח, אל תשאבי לכעס אתו,
את העוגן שלו הוא צריך לדעת שאת מחזיקה את הסערה הזאת שלו ומחכה לו בסופה.
כל הבית שקט את בקושי מחזיקה את העניים פתוחות
והוא מטייל במטבח מחפש מה לאכול
זה מוציא מהדעת, זה מרגיש מוגזם.
הבעיה שהמוח המתפתח שלו מפריש את הורמון השינה ( מלטולין)
משעה מאוחרת יחסית (סביב עשר וחצי-אחת עשרה).
כן מאותה הסיבה הקימה בבוקר קשה להם
ולצערי מערכת החינוך עוד לא מתואמת עם המדע הזה.
זה לא משהו שהם שולטים בו, זה ממש חלק משלב התפתחותי שהם חווים
בדיוק כמו השלב הזה שנופלות השיניים בגיל שש.
תני לו לנהל את הלוז שלו, אחרי שתסבירי לו בדיוק על העניין הזה,
תחפשו יחד את הסיבה שלשמה הוא קם לבית ספר בבוקר.
גיוס של המוטיבציה הפנימית שלו תהפוך את ההתמודדות לקלה בהרבה
כשהוא יהיה מגויס האינטרס יהפוך למשותף.
חשוב להם להרגיש את הכסף, לשלם, לחסוך, לחשוב על איך עושים כסף.
לא, הם לא חומריים, זה לא אומר שהם יגדלו להיות אנשים שרק הכסף חשוב להם,
זה רק אומר שחשוב להם להתאמן על הדבר האמתי, להרגיש, ללמוד,
להתנסות על רטוב כדי להיות מוכנים באופן מלא ובטוח יותר לחיים הבוגרים שלהם.
לכן כל-כך חשוב לתת להם דמי כיס קבועים כאלה שלא מותנים בקימה שלהם
בבוקר או באיזה מבחן טוב שהם עברו.
עזרי לו לחפש עבודה או דרכים שבהם הוא יוכל להתנסות ולהרגיש התנהלות כלכלית.
מכירה את זה שאת מכינה אוכל שהוא אוהב,
משקיעה ממש באווירה וכל מה שמעניין אותו זה שתגמר הארוחה
הזאת כי ממש בא לו כבר לצאת לחבר’ה בחוץ.
חוץ מזה כל מה שאת מרגישה לגבי החבר’ה האלה לאחרונה שאין איזון,
שגם כשהוא בבית הוא עסוק בהתכתבות על היציאה הבאה שלהם
ואין לו רגע אחד להקדיש לך, ( לאחים שלו כבר ויתרת מזמן).
הדבר הראשון שחשוב לי להגיד לך זה –
אפס ביקורת \ שיפוטיות כלפי החברים שלו.
גם אם את לא אוהבת את אחד מהחברים שלו בואי סקרנית,
תשאלי מה הוא מצא בחבר הזה שלו? מה הוא אוהב בו?
איזה חוזקות יש בחברות שלהם?
מה החבר הזה גורם לו להרגיש\ לעשות?
אם תבואי סקרנית תוכלי ללמוד על הילד שלך כלכך הרבה,
תוכלי למוד על הצרכים שיש לו מול קשרים חברתיים
ואולי אפילו תוכלי להיות בדיוק האדם הזה שהוא מחפש.
ואל תוותרי על הזמן שלכם יחד ,יש מצב שהוא ידחה
ויבטל אותך לטובת החברים שלו אבל את?
את אל תוותרי תמשיכי לחזר ולשתף בכמה הוא חשוב לך,
לחיזור הזה יש חשיבות הוא יישא פירות בסוף.
בטח מוכר לך הרגע הזה שהוא משתף אותך
או שעלית על משהו שהוא עשה
ואת שואלת את עצמך – מה הוא נורמלי???
זאת סכנת נפשות מה קורה לו? מה עשיתי לא בסדר?
כן גם זה חלק מהגיל, היכולת של המתבגרים לקבל החלטות,
מתוך שיכול דעת והיכולת שלהם לנהל סיכונים היא מוגבלת.
הצורך שלהם להרגיש את האדרנלין, את הריגוש הזה
בגוף עולה לא פעם על שיכול הדעת שלהם
מה שמוציא אותם חסרי אחריות ואימפולסיביים.
למדי את המתבגר שלך באיזה עוד דרכים אפשר
להרגיש את האנרגיה הזאת.
התנדבות\קידום של פרויקטים יכול לתת את אותו מענה.
את יודעת למה הדברים הממכרים אסורים עד גיל 18
מה יש בתווך הגילים הזה שאוסר על שתיה עישון וכו?
בגיל ההתבגרות החלק במוח שמקבל תגמול המשפיע
על ההתמכרות נמצא בהתפתחות, מה שמשריש ומקבע את
ההתמכרות כך שלאדם שמתמכר בגיל צעיר קשה יותר להיגמל –
אינטנסיביות וחומרת ההתמכרות תהיה קשה יותר מאדם
שהתחיל את ההתנהגות\ צריכת החומר הממכר בגיל מאוחר יותר.
פה זה הזמן והמקום לשתף בדיוק את זה
תני לו את השכל שעומד מאחורי קבלת ההחלטות,
זה לא אומר שהוא לא יעשן ממחר זה רק אומר שהכנסת לו
עוד ידע שיכול להשפיע אפיל במעט על ההחלטה שלו ברגע האמת.
האמת שאני יכולה להמשיך ולכתוב עוד מלא פוסטים רק על מה שחשוב שתדעי על הילד שלך..
ולצערי אי אפשר להכניס הכל בפעם אחת.
מזמינה אותך להתחיל לחקור את הגיל הזה של הילד שלך, לנסות להבין עליו כמה שיותר,
בדיוק כמו שעשית לפני ההיריון שלך.
ולכי לשתף את הילד שלך בכל הדברים האלה שלמדת עליו,
כדי שידע מה עובר עליו שירגיש נורמלי / שפוי/ בריא בגופו ונפשו
זה כל-כך חשוב לדימוי העצמי שלו, לתחושת הביטחון שלו, קודם מול עצמו ואח״כ גם החוצה.
חשוב לי להוסיף עוד דבר אחד אחרו ן- ידע נותן המון המון,
רק שבניגוד לגיל ינקות הידע לא מספיק ,
בגיל ההתבגרות מורגשת יותר מתמיד מערכת היחסים שלך עם המתבגר
כי הרי ידע אפשר לרכוש בכל מיני מקומות.
אבל אותך, אותך אין עוד בשום מקום,
אותך שום דבר לא יחליף אם תשכילי להיות בשבילו.
רחלי.
52 שבועות בהם תקבלי למייל תוכן 'הידעת?' שיעזור לך להבין טוב יותר את הילדים שלך
אמא מאמנת בע״מ
רחוב אהרון איתין 2 תל אביב , 6900316
בטלפון: 077-3200785
במייל: help@imameamenet.co.il
או
לחצי כאן להתחלת שיחה בוואסטאפ
