מזל טוב ! נולד לך אח !
מעבר להתרגשות הגדולה ולרגשות הרבים שמציפים אותנו וגם את הילדים שלנו.
יש גם הסתגלות שכולנו כמשפחה עוברים, והסתגלות היא מטלטלת.
הכל חדש ואחר ושונה. האיזון מופר ומה שהכרנו עד כה… כבר לא..
אני אוהבת לדמות את זה לספסל- שאני יושבת עליו לבדי ופתאום מצטרף עוד אדם לידי
ואני צריכה לזוז קצת ולהזיז את התיק שלי יותר קרוב אליי ופתאום קצת יותר צפוף לי
ואולי בהתחלה טיפה לא נוח לי עד ש…. אני מתרגלת.
אני זוכרת את הקושי במעבר הזה מילד אחד לשניים.
הקושי שלי התחיל עוד לפני שבכלל נולד האח החדש.
המחשבות שלי, הפחדים שלי, החששות שלי, רגשות האשם.
וכשהוא נולד, זה רק התעצם וגדל.
דמייני לך שיום אחד בן זוגך היה מביא הביתה אישה נוספת. מתוקה. יפייפיה, עדינה ואומר לך :
“מהיום היא תגור איתנו. אל תדאגי יהיה לך ממש כיף ואתן תסתדרו מצוין את תראי”
דמיין שאשתך הייתה מביאה גבר חסון, שזוף ובעל חודש הומור הביתה ואומרת לך :
“אתם הולכים להיות החברים הכי טובים. זאת מתנה ענקית בשבילך”.
ואז את או אתה נדרשים לחלוק איתה את החדר שלכם, הבגדים שלך, הספרים שלכם, הזמן שלכם עם בן או בת הזוג.
והם באים איתכם לכל מקום שאתם הולכים וכולם מתייחסים אליהם כי “הם חדשים” ומתלהבים ומתרגשים מהם.
ולאט לאט האח הבכור מבין, שהתינוק הזה הוא פה והוא נשאר פה,וההבנה הזו קשה לו ומכאיבה לו.
יכול להיות שהוא אוהב את התינוק ובאמת מתרגש ממנו. ובו”ז מרגיש צער, תסכול, געגוע, אכזבה ועוד שלל רגשות מכאיבים.
והוא לא יודע מה לעשות עם כל הרגשות המכאיבים האלה, זה כבר לפוסט אחר שנדבר על רגשות.
לפני שנדבר על מה עושים תאכלס אני רוצה שננסה להבין את הילד מבפנים.
אני רוצה שתזכרו שלכל התנהגות שתופיע אחרי או לפני הלידה יש סיבה.
ההתנהגות הזו שאנחנו רואים, היללנות, הנשיכות, ה”ריגרסיה”,
הרצון לחזור להיות תינוק (ילד שנפרד ממוצץ ופתאום מבקש מוצץ), האלימות, הטנטרומים.
כל אלו הם רק קצה הקרחון.
מתחת לפני המים יש עולם שלם של רגשות וצרכים.
ואם נדע לזהות ולהבין מה הרגש של הילד שלי ומה הצורך שלו ולתת לו מענה על זה.
נוכל, אולי, לפתור את ההתנהגות מהשורש. ולא רק לשים פלסטר.
ולכן אחת השאלות שנלך איתה לאורך כל הדרך היא “מה הילד שלי מבקש ממני?”
“מה הילד שלי צריך ממני עכשיו?”
האם זה צורך בתשומת לב? האם זה צורך בוודאות? האם זה צורך בבטחון?
ועכשיו, קבלו כמה כלים פרקטיים שיכולים למנוע את ההתנהגויות האלה ולהעניק לילד שלך
את מה שהוא צריך בהצטרפות אח חדש למשפחה:
1. תני לילד שלך תפקיד משמעותי – אחד הדברים שהכי מחזקים בני אדם בכלל וילדים בפרטי זו
ההרגשה שהם נחוצים, משמעותיים, חשובים ואהובים.
שנולד אח חדש הילד הבכור עלול לחוש שתחושת השייכות קצת נלקחת ממנו ופתאום הוא לא כזה
חשוב כי יש פה מישהו שאולי הוא קצת יותר חשוב ממני.
עוד לפני שנולד התינוק החדש, צרי לילד תפקיד משלו ! תפקיד שיהיה רק שלו.
תפקיד שהאחריות הבלעדית עליו היא של הילד.
תפקיד כזה, שכשהילד לא נמצא נרגיש בחסרונו,ככה הילד ירגיש שהוא שווה, שיש לו מה לתת.
שהוא חלק בלתי נפרד מהבית הזה, שהוא שייך.
אחרי שנולד התינוק, אפשר למצוא לו תפקיד שקשור בטיפול בתינוק.
הוא יכול להיות אחראי על להביא טיטולים, להכין בקבוק, לשים לו משחה וכו’…
2. הסביבה כבטחון– מריה מונטסורי אומרת ש” סדר במרחב יוצר סדר בראש”.
גם אנחנו, שאנחנו מגיעים לשיש נקי במטבח או לשולחן נקי במשרד זה גורם לנו להיות רגועים יותר ושלווים יותר.
וככה גם ילדים מרגישים.
שהילד חלק מהסידור המחודש של הסביבה, אם זה מיטת תינוק חדש או שידת החתלה
בחדר שינה או משטח פעילות באמצע הסלון.
כשהילד חלק מהלו”ז המשפחתי המתוכנן הוא מרגיש תחושות של בטחון וודאות.
שזה מה שהוא מרגיש הוא הרבה יותר מוכן לשתף פעולה והרבה יותר פנוי להקשבה.
3. סימולציות- ילדים עד גיל 7 מבינים את העולם באופן מוחשי וקונקרטי.
לכן נרצה לדבר איתם בשפה שלהם, כל מושג מופשט להפוך למוחשי.
“התינוק מאוד מאוד קטן ולכן נתייחס אליו בעדינות”
מה זה אומר קטן? כמה קטן?
מה זה עדינות ? איך אני עושה את זה ?
ואז מגיע העולל הקטן ואני לא יודע איך לנהוג ומה מותר לי ומה אסור לי.
ולכן אפשר לקנות בובה עוד בהריון, ולהתחיל לתרגל עליה.
איפה נוגעים ואיפה לא, איך נוגעים ומה זו עדינות.
אפשר לקלח את הבובה ולהחליף לה טיטול וממש להתנהג כאילו זה ה-דבר האמיתי.
שברגע האמת הילד שלך ידע בדיוק מה מצופה ממנו.
מחכה לשמוע מה זה יצר אצלך בבית.
דניאלה.