אם אין לך וויכוחים בבית הפוסט הזה לא בשבילך

כשהייתי צעירה אבא שלי פעם אמר לי “החיים הם לא גן של שושנים”.
זוכרים את המשפט הזה? איזה דיכאון, הא? בעיקרון אני דווקא מעדיפה חמניות אבל לא משנה.

בכל מקרה, יש איזה כאב בהבנה שדברים לא תמיד הולכים חלק, שאנחנו לא נקבל בדיוק את מה שנרצה כל הזמן
ושב(כמעט) כל מערכות היחסים שלנו תהיינה טלטלות לאורך הדרך.
ככה זה. אנחנו אנשים שמתנהלים עם אנשים (גם עם חלקם נמוכים ואנחנו קוראים להם “ילדה שלי” או “ילד שלי”).
בד”כ חיכוכים שכאלה עם אנשים שאכפת לנו מהם מציפים אצלנו רגשות מכאיבים, כמו תסכול, אכזבה וכעס
(שלא לומר זעם, בחלק מהמקרים) שאנחנו מתקשים לווסת, מה שגורר אותנו להמשיך ולהתווכח בקולי קולות
בהובלה של האגו שלנו או לנקוט בגישת השתיקה והריחוק. בשני המקרים אנחנו לא מתקרבים לפתרון.

וויכוחים – ימשיכו להיות.
ריבים – יחזרו שוב ושוב.

ד”ר ג’ון גוטמן מצא במחקריו כי 70% מהקונפליקטים הזוגיים אינם ניתנים לפתרון.
הם יושבים על ההשקפות העמוקות ביותר שלנו, הערכים שמובילים אותנו, האישיות שלנו.
אידיאלית נרצה להפסיק לבזבז את הזמן והאנרגיות שלנו על ריבים שאנחנו מבינים שאין להם פתרון,
ולקבל אחד את השנייה תוך הסתכלות על כל הטוב שבן או בת הזוג מכניסים לחיינו.

אבל בפועל… לפעמים חדי הקרן עסוקים במשהו אחר והנצנצים נשארים בקופסה, ואנחנו לא מצליחים להימנע מהוויכוח.
האמת היא, שהשאלה החשובה ביותר הרבה פעמים היא לא איך נמנעים מוויכוח, אלא איך מתמודדים כשיש כזה.
ובפרט, איך עוצרים את ההידרדרות של השיח לאזורי הביקורת והבוז, ועושים במקומם את מה שמכנה ד”ר גוטמן “ניסיון תיקון”,
ומתאר אותם כ“נשק סודי של זוגות עם אינטיליגנציה רגשית 
אף על פי שרבים מהזוגות האלה אינם מודעים לעובדה שהם משתמשים בנשק כה עוצמתי”.

ניסיונות תיקון יכולים להיות מסוגים שונים, למשל, אצלנו בבית כשבנזוגי-שיחיה מבין שהוא טעה
(שזה מה שקורה ברוב הריבים שלנו כמובן..) הוא מיד מבקש ממני להתנצל בפניו.
הרגע הזה בד”כ מצחיק את שנינו ומאפשר לנו לעבור הלאה, או לסיים את השיחה בנימה מרוככת יותר.
יש הרבה סוגים של ניסיונות תיקון, ואני מוצאת שניסיונות תיקון שכוללים הומור
עושים בד”כ עבודה טובה ומאפשרים לכעס לשכוך מהר יותר.

וכמו שאתן יכולות לתאר לעצמכן, לא הבאתי אתכן לקרוא 314 מילים באתר שעיקרו הורות מבלי להזכיר גם את ההורות שלנו.
ניסיונות תיקון חשובים בהורות שלנו ממש באותה המידה, הם רק נראים קצת אחרת.
לפעמים הם ההתנצלות שלנו אחרי שהתעצבנו וצעקנו,לפעמים הם התנהגות אחרת בסיטואציה
מורכבת שכבר קרתה בעבר וגרמה לנו להבין שזה לא ההורים שאנחנו רוצים להיות.
שאנחנו רוצים לנהוג אחרת בפעם הבאה. לפעמים מגיעים אליי לקליניקה זוגות,
שמבינים פתאום שכשהילדה שלהם “מושכת את הזמן” בערב לפני השינה,
לא רוצה להירדם וקוראת להם כל רגע, זה לא כי היא רוצה לשגע אותם.
זה כי היא צריכה יותר זמן איתם. יחד עם ההבנה הזו הרבה פעמים מגיעים תחושות קשות של אשמה ותסכול,
על כל הצעקות שהילדה ספגה במשך ימים רבים, על חוסר הסבלנות שהופגן כלפיה,
על אמירות בסגנון “קדימה נגמר כבר היום הזה ואמא צריכה זמן לבד!!!!!”

אני תמיד אומרת להורים, שבמקרים רבים בשלב הזה צריכים בעצמם תמיכה,
חיבוק דרך הדמעות שזולגות ומישהי שתגיד להם שהיא רואה כמה חשוב להם להיות הורים טובים,
שהם עשו הכי טוב שלהם עד היום ושתמיד אפשר לעשות יותר טוב.ואז מגיעה החלטה לנסות ולנהוג אחרת.
נניח – להתחיל חוג אמא של שבוע, או להגביר תדירות של חוג אמא קיים.
בהרבה מקרים זה לבד מפחית משמעותית את “משיכת הזמן” של הערב. תמיד אפשר לתקן, לעשות יותר טוב מאתמול.

ולא פחות חשוב מהתיקון שאנחנו עושים באותו רגע מול הילדים שלנו כדי לשפר את מערכת היחסים בינינו,
יש כאן גם מסר שהולך איתם הלאה – אפשר לתקן.
מודלינג הורי לתיקון מלמד את הילדים שכולם אנושיים, שכולנו עושים טעויות
ושגם במערכות יחסים יש מקום לכישלון ולתיקון שבא אחריו.

אני מזמינה אתכם לחשוב איזה תיקון אתם רוצים לעשות באחת ממערכות היחסים הקרובות שלכם,
לתכנן את ההתנהגות שאתם רוצים שתוביל אתכם
ולהתקרב להיות האדם שאתם רוצים להיות, כי איטס אול אבאוט מערכות יחסים.