או “בפעם הבאה אני לא נכנסת איתו לויכוח הזה, כי זו דרך ללא מוצא”
ונכנסת שוב לויכוח כזה?
“בפעם הבאה כשאהיה עמוסה אבקש עזרה”.
ואז כשזה מגיע את ממשיכה להסתדר לבד ולא פונה לאף אחד?
כמה פעמים מישהו אמר לך “אל תקחי את זה אישית, לא רציתי לפגוע ”
ואת כועסת ונפגעת?
מתי בפעם האחרונה עשית משהו שהוא באמת יוצא דופן וחיכית לעשות אותו?
ואם כן, כמה זמן זה לקח לך? לי זה לקח שנים
כמה פעמים הבטחת לעצמך שזו העוגה האחרונה וממחר את מפחיתה סוכרים?
את בטח מאוכזבת מעצמך:
“למה פעם אחר פעם אני לא מסוגלת לקיים את ההבטחות שלי לעצמי ולהתגבר על הדפוסים שלי?”
אני יודעת שאת רוצה שזה יהיה אחרת! ושוב ושוב חוזרת לאוטומט
זה מרגיש חסר סיכוי ומייאש ואת כבר לא מאמינה להבטחות של עצמך.
רגע…
לפני שאת מכאיבה ופוגעת בבטחון העצמי שלך
בואי נבין- מה קורה פה?
כי זו נקודת כשל שחוזרת על עצמה.
איך המנגנון הזה עובד?
מידע שנקלט בחושים שלנו (ראייה, שמיעה, טעם, ריח ומישוש)
מועבר למוח, ושם הוא עובר דרך מערכת פילטרים.
הפילטרים מסננים את המידע שהתקבל כך נוצרת הפרשנות שלנו למידע.
המוח מעביר חומרים כימיים שמשפיעים על הרגשות והמחשבות שלנו
וזה משפיע ישירות על המעשים שלנו.המוח מתוכנת ע”י המסננים האלה,
הוא פיתח אותם במהלך שנים והם העוגן שלו.
זה מנגנון שנוצר לטובתנו
המטרה של הפילטרים האלה היא לעזור לנו
להשתלט על כל כך הרבה מידע שיש בחוץ
כדי לקלוט אותו מהעולם בצורה יעילה,
ומותאמת אלינו.
הם יוצרים את “המפה” הפנימית שלנו.
וכמו שיוצרים מפה גאוגרפית,
גם במפה הנפשית
יש תמיד השמטות- כי אי אפשר לזכור כל כך הרבה פרטים
יש הכללות- כי ליצור חוקים וכללים מקל על איסוף המידע והשימוש בו
ויש עיוותים- מעוותים עובדות כדי שיכנסו לתבניות ברורות ומוכרות
ככה נוצרות ההתניות שיש לנו- אם… אז…
כך הפרשנויות שלנו על המציאות אינן אובייקטיביות
וכמה שאנחנו בטוחות שזו האמת לאמיתה
אלו לא העובדות!
“החוקים” שפיתחנו ואליהם התרגלנו
מתוך תפיסות העולם שלנו
יוצרים תשובות מוכנות מראש.
אז איפה הכשל?
לפעמים המסננים כבר לא משרתים את המטרות שלנו,
והופכים להיות אמונות מגבילות ומקבעות
שחוסמות אותנו מלחוות את החיים כפי שהם קורים עכשיו.
(אם חיפשתן עוד סיבה ועידוד להשתפר גם כאדם וכאמא, הנה קיבלתן!)
זאת אומרת
אנחנו כבר לא ילדות,
כבר לא חסרות אונים ותלויות בהורים.
יש לנו כוחות, משאבים, כלים להתמודדות ונסיון חיים
אנחנו כבר לא בהכרח זקוקות לכל מנגנוני ההגנה שפיתחנו בשלבים המוקדמים של חיינו.
מערכת הפילטרים יוצרת כמו נוסחאות בראש שלנו,
על היכולות שלנו, על הבטחון העצמי, על יחסים ותקשורת, על אהבה, על טוב ורע.
הן מצמצמות אותנו ומכוונות אותנו לפעול בצורה הישרדותית פעמים רבות.
גם כשאנחנו חוות שמחה והצלחה, יש סיכוי שיעלו מתוך הנוסחאות האלה
קולות מפחיתים, מורידים ומחלישים.
כי המוח תמיד ישאף להישאר ברגיל ובמוכר לו,
זה הרבה יותר בטוח.
לכן כשאנחנו עושות משהו שונה מהאוטומט,
בהתחלה יש סיכוי גדול שנהיה מלאות התלהבות ומוטיבציה
ואחרי זמן מה, המוח יתנגד וינסה לשכנע להישאר באזור הנוח והמוכר.
הוא ילחם וישדר אותות סכנה ומצוקה,
יעלו מחשבות בסגנון של
“השתגעת? את בטוחה שזה מה שאת רוצה? זה לא באמת טוב לנו”
כי שינוי מצריך מהמוח מאמץ..
יש שינוי באיזון שהיה, זה נוגע ביסודות והתנהגויות שהסתמכנו עליהם שנים,
נשען על פחדים ומצריך לקיחת אחריות.
אז מה אפשר לעשות??
הנה דוגמא לאחד מהדברים שאפשר לעשות:
המוח הוא כמו מנוע חיפוש של גוגל.
כל שאלה שזורקים אליו, נקבל תשובה בהתאם.
למשל אם אשאל “למה אני כזאת מבולגנת כל הזמן??”
איזה מילים לדעתך יכללו בתשובות שאקבל?
נכון- “מבולגנת” ו “כל הזמן.”
ובאמת למוח שלי יש המון “מראי מקום” / הוכחות
של סיטואציות בהן הייתי מבולגנת במהלך חיי,
והוא ימשיך לחפש עוד אישורים כאלה מהמציאות.
זה רק מחזיר אותי לאותה נקודה מוכרת ותקועה.
רוצות לתרגל?
(בהסבר למעלה, ציינתי גם דוגמא, החלפתי “למה” ב “איך”)
למשל להגיד מה אנחנו רוצות להשיג/ מה רוצות להצליח לעשות.
במקום להגיד- “אני רוצה לא לפחד מלהצטלם לוידאו“>
“אני רוצה להצטלם לוידאו בקלילות ובהנאה”
הסיבה היא שהמוח משמיט מילות שלילה,
למשל בדוגמא הזו, המוח מקבל מסר של:
“אני רוצה לפחד מלהצטלם לוידאו”
_______________
הדוגמא שלמעלה היא דרך אחת ליצור שינוי בחשיבה והוא יכול להביא לשינוי ברגש ובעשייה
ויש דרכים נוספות לייצר צמיחה והתפתחות –
אנחנו עושות שינוי “בשפת התיכנות”, חוזרות לשורש ולמקור “הקידוד”
מתווכחות ומחליפות אמונות שמגבילות.
מתרגלות פתיחות- מסכימות לשים סימן שאלה במקום שיש סימן קריאה.
נעזרות בכלים שמשפיעים על התודעה כדי שהמוח יפעל לטובת המטרה שלך
ועל ידי עשייה אחרת, הגוף מתרגל להזרים “כימיה” חדשה בגוף
שמיתרגמת לרגשות המעוררים לעשייה חדשה,
בונות לופ חדש אבל הפעם הוא מקדם אותך.
מזינות את הלב והמיינד בכיוון הרצוי לך.
אנחנו לומדות לזהות את הפער בין המחשבות המעכבות לבין מה שבאמת קורה במציאות,
כדי להתעורר להזדמנויות להגשמה ומימוש
מתרגלות בחירה איך להגיב ולפעול לפי ההווה, הסיטואציה ומצבנו ברגע זה
במקום להישען על אוטומטים שהורגלנו בהם שנים.
זה מאתגר ליצור שינוי,
אבל זה ממש ממש אפשרי
וזה כה מתגמל!!
אני רואה את זה קורה כל הזמן,
עם משפחות ומתאמנות שלי
ועל עצמי.
רוצה יד כדי להתנסות ביחד ?
52 שבועות בהם תקבלי למייל תוכן 'הידעת?' שיעזור לך להבין טוב יותר את הילדים שלך
אמא מאמנת בע״מ
רחוב אהרון איתין 2 תל אביב , 6900316
במייל: help@imameamenet.co.il
או
לחצי כאן להתחלת שיחה בוואסטאפ
