תמונה של חלי סבג
חלי סבג
אני חלי, אמא לילד עם רגישות גבוהה, עם השנים הבנתי שילד רגיש זקוק להורות רגישה ושהקשר שלי איתו הוא שביל הגישה אליו. החיים לצד ילד עם רגישות גבוהה בבית עלולים להציב אותנו באתגר מתמשך, אני יודעת איך לעזור לך לחזק את הקשר עם הילד הרגיש שלך באופן שיגדיל את תחושת הביטחון, היציבות והרוגע, שלך ושלו.

איך זה שדווקא ברגעים שקשה לי איתו, הוא הכי צריך אותי לצידו?

פנתה אלי אמא באיזו שיחה שהייתה לנו ואמרה לי:

“חלי תקשיבי, שהוא מתנהג ככה אני רק רוצה לברוח ממנו או שמישהו יקח אותו ממני…”

האמת היא שאני ממש הבנתי אותה.

הצלחתי להבין אותה כי אני מכירה את התחושה הזאת, שמצד אחד את ממש אוהבת אותו,
זה הילד שלך שמתנהג ככה, ובו”ז את ממש רוצה שיקחו אותו ממך.

אני מכירה את התחושה הזאת של החוסר אונים, שאין לך מושג איך להגיב עכשיו,
את בעצמך לא מצליחה להגיב כמו שאת רוצה להגיב וגם אין לך את הכוחות לזה.
ואת ממש רוצה לעזור לו לפתור את הבעיה שלו, או לפחות שיפסיק להתנהג ככה.
בטח שמעת שילד אומר בהתנהגות את מה שהוא לא מצליח לומר במילים.
ואם לא שמעת, אז אני שמחה שאת קוראת את הפוסט הזה עכשיו. כי הוא סופר חשוב!

הילד שלי הוא ילד עם רגישות גבוהה, מה שמעצים את ההתנהגויות הלא פשוטות,
והכל מאוד מאתגר ולפעמים קשה להבנה, ובטח קשה להכלה.
יחד עם זאת הילד שלי לימד אותי המון על עצמי. גם כאדם וגם כאמא.

הדבר הכי חשוב שהוא לימד אותי, זה בדיוק הדבר שאני מנסה ללמד אותו לעשות.
להגיד במילים את מה שהוא מבקש.
ובמילים אחרות להפריד את הרגש והצורך שלו מההתנהגות שהוא מביע החוצה.

שתדעי! שזה סופר קשה לעשות את זה.
בטח שאתה לא מיומן ואתה צעיר, סה”כ כמה שנים בודדות בעולם.
ויותר מזה, אם תחשבי על זה לעומק, גם לנו זה קשה, המבוגרים.
ברגע שמישהו חותך אותנו בכביש אנחנו זורקים איזו מילה לאוויר,
ברגע שבן הזוג מאכזב אותנו או לא עומד בציפיות שלנו, אנחנו שותקות לאיזו תקופה,
כי אין לנו עניין לדבר.

ברגע שמישהו מעצבן אותנו בעבודה או שנתכנס בתוך עצמנו או שנשאג עליו.
ככה או ככה, קשה לנו להפריד את ההתנהגות שלנו ממה שאנחנו מרגישות וצריכות.
כי כשאנחנו לא אומרות את הצורך, אנחנו מתנהגות אותו.

עכשיו מה הקטע?

שזה בדיוק מה שאנחנו רוצות ללמד את הילדים שלנו שהם מתנהגים בצורה כזו או אחרת
במקום לבקש/לומר מה הם צריכים.

אבל איך הם ידעו לעשת את זה, אם אנחנו לא יודעות לעשות את זה בעצמנו?!

הרי הם לומדים מאיתנו. אנחנו המודלינג שלהם.

ברגע שהילד שלי מתנהג לא טוב, ואני בתגובה צועקת עליו,
אני בעצמי לא הפרדתי את הרגש מההתנהגות שלי.
כי אני כועסת, אני צריכה שהוא יתנהג יפה לאחותו או לפחות שיהיה שקט
בבית אחה”צ ובמקום למלא את הצורך שלי אני מוציאה את זה על הילד שלי בצעקה.
בהתנהגות.

ועכשיו שהבנו את הנקודה החשובה הזו, אפשר להתקדם הלאה לשלב הבא.
איך אני כאדם בוגר יכולה להתאמן על להפריד רגש מהתנהגות שלי.
אני אשתף אותך מה הכי עוזר לי במקרה הזה מול הילד שלי.
הדבר הראשון שאני עושה זה נושמת… ותוך כדי מנהלת אצלי שיח בראש.

שיח של מנטרות!

מנטרה כמו…

“הוא לא נגדי, הוא בעדו!”

“הוא לא עושה לי דווקא, הוא צריך ממני משהו!”

מה שתבחרי.

המנטרות הללו עוזרות לי להגיע לסיטואציה מנקודת מבט אחרת.
מעיניים טובות יותר לילד שלי.

וכבר אחרי שנשמתי ושיניתי את דפוס המחשבה על ידי מנטרות,
מגיע השלב הבא: שלב הסקרנות

השלב שבו אני חושבת –
מה הילד שלי מבקש ממני שהוא מתנהג ככה?
מה הוא צריך שאני אלמד אותו לעשות בעצמו?
מה הוא צריך ממני?
מה הוא חווה עכשיו?

שאילת השאלות הללו תעזור לי לא להתרכז בעצמי כרגע ולהתרכז בילד.
במה הוא מבקש ממני, באיך אני עוזרת לו להגיד לי במילים את מה שהוא צריך / מרגיש.
שהפוקוס הוא לא עלי, אני מצליחה להסתכל על הילד ולהפריד את הרגש מההתנהגות שלי.
כי כל כולי לתמוך בצד השני.

זה לא היה לי כזה פשוט בהתחלה! והיו פעמים שלא הצלחתי,
כי אנחנו אנושיות וחשוב שנזכור את זה. פשוט צריך להתאמן על זה.
עד שלאט לאט אימצתי את דרך החשיבה הזו מולו.
בהתחלה החלטתי להתאמן בדרך הזו 1 ליום.
וכבר הצלחתי לשנות את התחושות שלי ושלו.

אחרי תקופה שהתאמנתי בדרך הזו והצלחתי לעשות את זה מול הילד שלי, קרו כמה דברים:
הנחתי לו מרחב בטוח יותר להיות בו ולפרוק.
אני בעצמי עבדתי על המידות שלי. על האגו שלי.
בניתי את הקשר עם הילד שלי, שזה הדבר הכי חשוב בעולם.
ובעוד כמה שנים שהוא כבר ידע להפריד רגש מההתנהגות שלו ולדבר את הצורך שלו,
הוא ידע שאני הכתובת. כי אני הייתי המרחב הבטוח הזה במשך כל השנים…
שקשה לנו, לילדים שלנו קשה פי כמה!

ולכן דווקא ברגעים האלה הם הכי זקוקים לנו.
הם לא צריכים שנפתור להם את הבעיות,
הם לא צריכים שנגיד להם להפסיק לבכות ואז הם ירגעו.
או שנצעק עליהם שיפסיקו להתנהג כמו שהם מתנהגים…
הם לא צריכים שנחנך אותם בזמן הסיטואציה. כי ברגע הזה הם בכלל לא פנויים להקשבה…
הם רק מבקשים מאיתנו שנדע להחזיק איתם את הסיטואציה. להיות שם איתם. בנוכחות מלאה!

ושהמסר יהיה… “אני איתך, אני רואה שקשה לך. זה תכף יעבור. אנחנו נעבור את זה ביחד.”

רוב הזמן זה כל מה שהם צריכים. שנהיה שם בשבילם.
ולפעמים במקום להגיד את זה, הם מתנהגים את זה.

תזכרי אמא!
דווקא ברגעים הכי קשים, מתסכלים,
מסתתרת ההזדמנות הכי טובה לחזק את הקשר עם הילד שלך.

עוד תוכן רלוונטי
“אני מתלבטת אם לאבחן את הבן שלי, כי אני מפחדת שיתייגו אותו” ככה התחילה השיחה שלנו.   היום זו בכלל לא שאלה בעיני, אבל כשעלתה השאלה אם לאבחן את הבן שלי גם אני התלבטתי מאוד, ואפילו חששתי מאבחנה כזו. בעיקר חששתי כי, במחשבה שלי, אם יש לזה כותרת אז זהו…
ואפילו שזה סיבוב שני שלי, זה ילד אחר, וזה תהליך חדש ואחר שאני עוברת איתו. ואפילו שכבר סיבוב אחד עבר בהצלחה, זה לא מונע ממני להרגיש מפעם לפעם כמה אני נחשלת, ונכשלת.
קורסים רלוונטים
הידעת? גיל ההתבגרות מתחיל בגיל 9. הורמונים זה רק חלק מהסיפור. לא כל המתבגרים טורקים דלתות. לא סתם הם סוערים רגשית. יש כל כך הרבה מיתוסים על גיל ההתבגרות ובשיעור הפרטי עם אמא מאמנת נפרק כמה מהם ונציע את מה שהמדע יודע לספר על מוחו של מתבגר כי כשאנחנו מבינים…
כל הרעיון בקורס הזה הוא לא לחשוב שהילד שלנו הוא איזה רובוט צייתן
שלא עושה טעויות
זה לא התפקיד שלנו
התפקיד שלנו הוא ליצור אווירה שתומכת בהתנהגות טובה שלהם,
תומכת בצמיחה שלהם,
תומכת בהם כשהם טועים הם אף פעם לא יהיו מושלמים
וגם לא אנחנו.
כל הרעיון בקורס הזה הוא לא לחשוב שהילד שלנו הוא איזה רובוט צייתן
שלא עושה טעויות
זה לא התפקיד שלנו
התפקיד שלנו הוא ליצור אווירה שתומכת בהתנהגות טובה שלהם,
תומכת בצמיחה שלהם,
תומכת בהם כשהם טועים הם אף פעם לא יהיו מושלמים
וגם לא אנחנו.

כל כך טוב שבאת!

מה מחכה לך בפנים...

הכי קל להתחבר לאתר בית אמא מאמנת עם חשבון שכבר יש לך
יש לי חשבון היכנסי >

פתיחת תקלה

שנתקדם?