איזו אמא לא רוצה ילד עם ביטחון עצמי?

כולנו מקוות רוצות ומתפלות שהילדים שלנו יגדלו עם ביטחון עצמי גבוה,
כי לכולנו ברור שביטחון עצמי מסייע בחיים באופן כללי ובאתגרים חברתיים ורגשיים בפרט.

יש אימהות שתמיד היו עם בטחון עצמי והן רוצות שהילד שלהם יהיה בדיוק כמוהן,
ויש אימהות, כמוני, שהיו חסרות בטחון עצמי, כילדות, ומקוות ורוצות שהילדים שלהם
יהיו בדיוק ההפך ממה שהן היו בילדותן.

כך או כך, אנחנו רוצות שהילדים שלנו ירגישו בנוח בכיתה או בגן, שהם יסתגלו מהר לשינויים,
למעברים, שיכירו בקלות חברים חדשים.
שירגישו בנוח להגיד לגננת או למורה אם משהו מפריע להם,
שידעו לענות לחבר שמציק להם, שיצליחו לפתור בעצמם בעיות.
שירגישו בנוח להופיע בסוף שנה במסיבה בגן בכיתה או בחוג,
שידעו להקשיב ללב שלהם ויידעו להגיד “לא” אם חבר מבקש מהם לעשות משהו שהם לא רוצים.

אנחנו רוצות שהם יביעו דיעה בגן, בכיתה, מול חברים, אנחנו רוצות שהם יידעו שדעתם
חשובה ושלא יתביישו לעמוד על שלהם אם הם חושבים שמשהו לא נעשה כראוי.

אנחנו רוצות את כל אלה ועוד, כי אנחנו באמת רוצות שיהיה להם טוב.
אנחנו רוצות שהם יסתובבו בעולם בידיעה שהם חשובים, שהדיעה שלהם חשובה ושיעמדו על שלהם.
כי היום זה רק מול חבר, בעוד לא הרבה שנים זה מול הבוס בעבודה.
כשאנחנו מבינות שהילד שלנו חסר בטחון עצמי או שהוא לא בדיוק בטוח בעצמו כמו שהיינו רוצות –
אנחנו מנסות לחשוב ולנתח מה גרם לזה? איך יכול להיות שיש לי ילד ביישן?
ומתוכנו קופצת הילדה שהיינו בעצמו- וברגע אחד אנחנו מוצפות ברגשות מכאיבים.

אני רוצה שתתני מקום לרגשות המכאיבים האלה, כי הם חשובים, והם לא עולים בך סתם,
תני לעצמך להרגיש כל רגש. ורגע אחרי שתתני לרגשות האלה פשוט להיות,
אני רוצה שתדעי שיש לך הרבה מה לעשות כדי לעזור לילד שלך וכדי לחזק את הבטחון העצמי שלו.

כדי להצליח לחזק את הבטחון העצמי של הילדים שלנו מחוץ לבית
אנחנו צריכות להתחיל לחזק את הבטחון העצמי שלהם בתוך הבית.

הינה 3 כלים פרקטיים שתוכלי להכניס כבר עכשיו הבייתה כדי
להתחיל לחזק את הבטחון העצמי של הילד/ה שלך:

1.הרבה אימהות שמגיעות אליי לקליניקה רוצות שהילד שלהם ירגיש בטוח
בעצמו להצביע בגן או בכיתה ולומר את מה שהוא חושב.

אבל אנחנו מגלות ביחד שכשהילד שלהן מביע את דעתו בבית ואומר דברים שלא מקובלים עליהן
הן משתיקות אותו ולא נותנות לו מקום.
הן מתעקשות שהרבה דברים בבית יתנהלו לפי מה שהן חושבות,
ולא מאפשרות לילד לפעול כמו שהוא חושב.

פרקטיקה: הדבר הראשון שכדאי ושצריך לעשות כדי להתחיל לחזק
בטחון עצמי של ילד הוא לבקש לשמוע את דעתו.

אני רוצה לתת לו במה בבית.
אני רוצה לשמוע את דעתו ולשתף אותו בקבלת החלטות בבית.
אני רוצה שהוא ידע שחשוב לי לשמוע את מה שיש לו להגיד ושהוא
יתחיל להשמיע את הקול שלו, גם אם אחרים בבית חושבים אחרת.

רק כשהוא יתאמן בבית להשמיע את הדיעה שלו –
הוא יתחיל להבין שהדיעה שלו חשובה
ואולי לאט לאט גם יאפשר לעצמו להשמיע את הדיעה שלו גם מחוץ לבית.

דוגמאות לסיטואציות יום יומיות שאפשר וכדאי לשאול את הילד מה הוא חושב:

• איזו מתנה לקנות לסבא וסבתא לחג/ליום ההולדת/לשבת?
• איפה לטייל בשבת?
• מה לבשל לארוחת שישי?

2.הדבר השני שמתחבר מאוד לסעיף הראשון הוא לאפשר לילד שלך עצמאות מחשבתית.

עצמאות מחשבתית היא היכולת של הילד לחשוב, להגיד ולפעול כמו שהוא חושב.

אני יודעת, הרבה יותר קל ופשוט להחליט עבור שלך – וגם ברור לי שכל החלטה שאת תקבלי
עבורו נובעת אך ורק מתוך מקום טהור לעזור לילד שלך.

הבעיה היא שכשאנחנו מחליטות עבורם בבית, הם לא מתאמנים בלקבל החלטות בעצמם.
ואז בגן או בכיתה, בחצר או בהפסקה – הם נשארים חסרי אונים ולא מצליחים להחליט במה לשחק,
והרבה פעמים כשהם יודעים במה הם רוצים לשחק (או עם מי), הם חוששים לגשת.

פרקטיקה: תאפשרי לילד שלך בחירה! אני רוצה שהילד שלך יתאמן
בקבלת החלטות שנובעות מתוך עצמאות מחשבתית.

וכן, יש דברים שהוא לא יכול להחליט בעצמו ושאת כאמא, אחראית עליהם, אבל יש הרבה סיטואציות
בבית שאפשר לתת לו לבחור ולהתנהל כמו שהוא חושב (גם אם זה מנוגד למה שאת חושבת),
כדי שהוא יצליח להביע את עצמו ולומר את דעתו גם מחוץ לבית, במסגרות או מול חברים.

דוגמאות לסיטואציות יום יומיות שאפשר וכדאי לאפשר לילד לפעול כמו שהוא רוצה:

• איזה חברים הוא רוצה להזמין השבוע?
• כל סדר הפעולות של הבוקר- הוא יכול לבחור מה לעשות לפני מה
  (לי זה לא באמת משנה אם הוא קודם יתלבש או קודם יצחצח שיניים).
• תאפשרי לו לבחור מה לאכול, ואם הוא יודע- אז לאפשר לו גם להכין את הארוחה.
• לבחור מתי להכין שיעורי בית- האם מיד כשהוא חוזר מבית הספר או בזמן אחר שהוא יותר מרוכז בו.
• איך לארגן את התיק לגן או לבית הספר.
• באיזה שמפו להתקלח ואפשר גם לקחת אותו לחנות לבחור ולקנות בעצמו
  את השמפו (כנ”ל מברשת ומשחת שיניים…)

3.ילדים עם בטחון עצמי נמוך רואים, הרבה פעמים, את העולם מתוך נקודות חולשה.

הם רוצים להצביע בכיתה אבל לא מצביעים, הם רוצים להזמין חבר אבל מתביישים,
הם רוצים מאוד להשתתף בהפעלה ביום ההולדת אחר הצהריים אבל מרגישים שהם פשוט לא יכולים.

יש הרבה חוויות של חוסר הצלחה במהלך היום, והרבה פעמים נוצר תסכול גדול.
את התסכול הזה הם סוחבים איתם יום יום. ואת התסכול הזה הם פוגשים
בכל יום בגן או בכיתה, בחצר או בהפסקה.

אני רוצה שהילדים האלה יתחילו לראות את הטוב שיש בהם ובדברים שהם עושים,
גם אם מדובר בצעדים ממש ממש קטנים.והם יצליחו לעשות את זה, רק אם את תהיי עבורם פנס בערפל.

אני קוראת לזה פנס בערפל, כי הרבה פעמים ילדים עם בטחון עצמי נמוך מרגישים בחשכה מוחלטת.
אין להם מושג מה לעשות או לשנות בהתנהלות שלהם, ואני רוצה שאת תאירי לילד שלך את הדרך
על ידי כך שתתחילי לראות בו את הטוב.

פרקטיקה: להראות את ההתקדמות הקטנה ביותר של פעולות שהוא עושה- למשל:

• השתפר בלקלח את עצמו.
• השתפר בלפתוח שקית של במבה.
• השתפר בציור מסויים שהוא הרבה זמן רוצה לצייר.
• השתפר בכתיבת אותיות/ספרות/מספרים.
• השתפר בקריאה.
• השתפר בהתארגנות הבוקר (מבחינת זמנים).
• השתפר בלהכין את הכריך שהוא אוהב.

זה לא אומר שכל היום אני הולכת ומחמיאה לו, זה כן אומר שאני מתחילה בלהראות לו מה טוב בו –
ואני בטוחה שיש בו הרבה מאוד טוב. הוא פשוט עוד לא יודע את זה.

אם את צריכה עזרה, הכוונה אישית או אם יש לך שאלוה- אני כאן בשבילך.

ליאת שחם.